שאלה
שלום רב,
רציתי לשאול שאלה שיכולה להצטייר כטיפשית או כנאיבית, אבל בכל זאת מעניין אותי לדעת.
ביהדות יש כל כך הרבה נסתרות שעלה בדעתי שאולי גם זה יכול להיות...
האם יכול לקרות מצב שבו התיקון של האדם הוא להיוולד ללא זיווג או לחלופין, להיוולד עם זיווג אך התיקון הוא לא לפגוש בו לעולם, דהיינו, להישאר לבד?
תשובה
לשואלת שלום רב
ביהדות אכן יש נסתר אבל אנו עיקר עיסוקנו בנגלה. ועל פי הנגלה כאשר יש לאדם בעיה, למשל זיווג, אל לו לתלות זאת בתיקונים וגלגולים, אלא עליו לפעול בעצמו, ולפנות לקב"ה שיעזור לו. כלומר מצד אחד עליו לעשות את כל שביכולתו לעזור לעצמו (למשל לפנות לשדכן או לחברים שיציעו לו וכשיש הצעות אז לצאת ולנסות ) ובמקביל לפנות לקב"ה שיעזור לו. וכבר לימדונו חז"ל את הכלל "ותשובה ותפילה וצדקה מעבירין את רוע הגזירה" (מתוך התפילה לימים נוראים). כלומר על האדם לתקן חטאיו ולשוב בתשובה, ובמקביל לעסוק בצדקה וחסד, ובמקביל להתפלל לקב"ה שיעזור לו.
זה נכון בכל מצב, וגם בבעיות של זיווג. אין זו דרכנו לתלות זאת בגזרות קדומות וכל מיני תיקונים. אדרבא היהדות אומרת "אפילו חרב חדה מונחת על צווארו של אדם אל יתייאש מן הרחמים". ומשפט זה שמו חז"ל בפי חזקיהו כשהנביא אמר לו שנגזרה עליו גזירה. ולכן ודאי שאין לדבר כאן על חרב חדה או על גזרה או גורל אלא לפעול.
בהצלחה
אפי קיציס
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם