תחנון לפני פסח?

המקור למנהג הוא במסכת סופרים שם כתוב שאין מתענין כל ניסן.
הסיבה העיקרית היא שהימים שלפני פסח הם ימי חנוכת המשכן.
כנראה שבעבר מיד אחרי איסרו חג כן התענו וכן אמרו תחנון, אך החל מהשולחן ערוך שפסק ביחס לכל חודש ניסן, אין אומרים תחנון כל חודש ניסן.

ציטוט ממסכת סופרים:
מסכת סופרים פרק כא הלכה א מנהג רבותינו שבמערב להתענות שלשת ימי צום מרדכי ואסתר פרודות, ולאחר פורים, שני וחמישי ושני. ולמה אין מתענין אותן בחדש ניסן, מפני שבאחד בניסן הוקם המשכן, ושנים עשר נשיאים הקריבו קרבנם לשנים עשר יום, יום לכל שבט ושבט, וכל אחד היה עושה ביומו יום טוב; וכן לעתיד לבא עתיד המקדש להבנות בניסן, לקיים מה שנאמר, אין כל חדש תחת השמש. לפיכך אין אומרים תחנונין כל ימי ניסן, ואין מתענין עד שיעבור ניסן, אלא הבכורות שמתענין בערב הפסח, והצנועים בשביל המצות כדי שיכנסו לפסח בתאוה, והתלמידים מתענין בו בשני ובחמישי ושני, מפני חילול השם ומפני כבוד תורה שנשרפה; במה דברים אומרים בצינעה, אבל לקרוא צום בציבור אסור, עד שיעבור ניסן.