שאלה
שלום וברכה לרב.
לפי ר' יהודה (מסכת ברכות) סוף זמן תפילת המנחה הוא עד פלג המנחה .
תחילת זמן תפילת ערבית הוא מפלג המנחה .
האם לפי ר' יהודה הלילה מתחיל מפלג המנחה או שמפלג המנחה עד צאת הכוכבים\שקיעה יש הגדרת זמן אחרת - שאינה לילה מוחלט.
אם ההלכה היתה לפי רבי יהודה האם לפי שיטתו היה ניתן לספור ספירת העומר מפלג המנחה - או שגם לפי שיטתו אפילו בדיעבד אין לספור מפלג המנחה.
בברכות
יצחק כהן הי"ו
תשובה
בס”ד
הגמרא במסכת ברכות כו: אומרת: "רבי יהודה אומר עד פלג המנחה - שהרי תמיד של בין הערבים קרב והולך עד פלג המנחה". משמע שרבי יהודה לא חושב שמפלג המנחה זה כבר לילה – אלא כיון שתפילות נתקנו כנגד קרבנות (לשיטה זו) ואפילו למי שאומר אבות תקנום אעפ"כ עשו זאת כנגד הקרבנות. וקרבן התמיד של בין הערבים הוקרב עד פלג המנחה – אם כן כך יתפללו.
לפי שיטה זאת אי אפשר לספור מפלג המנחה. אמנם מובא בפוסקים הסבר אחרי לשיטת רבי יהודה שלמעשה לדעתו זה יום ולילה. ולשיטתם לא סופרים לכתחילה ספירת העומר אחרי פלג המנחה. ולא אומרים את ספירת הלילה כבר מפלג המנחה. אבל למעשה אם אדם אמר בסוף היום הראשון לפני השקיעה אחרי פלג המנחה היום שני ימים לעומר – לא יצא ידי חובה ולא איבד את ברכתו.
אמנם אם ספר כן ולמחרת ביום השני לא ספר כלל. כיון שכל האיסור להמשיך ולספור הוא רק לשיטה שאומרת שהספירה היא מצוה אחת ואם איבד יום – איבד את כל המצוה. אבל להלכה זה נשאר בגדר מחלוקת ולמעשה אם יש עוד ספק אחד – מצרפים אותו ומתירים לספור למחרת. ולכן במקרה זה שיש ספק אם דעת רבי יהודה פירושה שזה כבר לילה – אם ספר את ספירהת היום השני אחרי פלג המנחה לפני שקיעה – לא איבד ברכתו ויכול לספור בשאר הימים עם ברכה.
בהצלחה
משמע שלדעתו זה לא סיום היום אלא רק לענין זמן תפילה.