שאלה
בס"ד.
שלום לך כבוד הרב צבי יניר.
בימים האחרונים עברו עליי ימים נוראים עם המון בכי, זה נבע מקנאה, חוסר תשומת לב, אהבה נכזבת וכו'. היום עברתי את זה כבר אבל עכשיו אני מרגישה תחושת ריקנות עמוקה מאד...אני לא יודעת אם אתה מבין על מה אני מדברת..קשה לתאר את זה, אני מרגישה מין מתח כזה בלב כאילו דברים לא קורים לי לטובה למרות שאני יודעת שהכל לטובה אבל אני לא מוצאת את הטובה..
בקיצור אני לא מרגישה טוב ואני מרגישה לא מיוחדת בכלל אני מרגישה חולית כזאת ללא תוכן חיים עצבות ללא שמחה- ואני ממש לאא יודעת למה, ניסיתי להיות שמחה כמו שרביח נחמן מברסלב אומר כי אם בן אדם יעשה עצמו שמח אז יהיה שמח, אזהו שאצלי זה לא ממש עבד..אני לא יודעת מה לעשות...זה אפילו הביא אותי פעם אחת לצערי הרב לרצון להתאבד ח"ו בגלל שאני רואה שהחיים שלי לא משמעותיים בעולם הזה...
מה אני אמורה לעשות.? אני מאד אשמח לקבל תשובה.
ובאותה הזדמנות הייתי רוצה שתציע לי קצת עזקרה כיצד להתגבר על הקנאה ולראות את הטוב שבחיים..ואם יש סגולות למיניהן אני אשמח לשמוע.
תודה לך, ואני מקווה שתחזיר לי תשובה בקרוב.
ד.א.
התפללתי המון אבל אני לא יודעת למה תפילותי לא מתגשמות..
תשובה
לא רק אצלך גם אצל רבי נחמן כנראה שזה לא תמיד עבד ולא כל ניסיון לעשות שמח הופך את האדם לשמח.. אמנם אחר המעשים ימשכו הלבבות , אך זה לא תמיד מגיע מהיום למחר.
את צריכה לדעת שבכל אדם יש משהו מיוחד שלו. יש סיפור מפורסם על ר´ זושא, שאמר שכשיגיע אחרי 120 ישאלו אותה לא מדוע לא היה כמו משה רבינו, אלא ממדוע לא היה זושא. הקינאה נובעת מרצון להידמות לאחר , וזו לא המטרה שלנו. המטרה שלנו היא להיות מה שאנו. תנסי לחשוב מה מיוחד / בולט אצלך, ואת הנקודה הזו תנסי להעצים.
באופן זה גם לא יהיו לך מחשבות על התאבדות, כיוון שתביני שיש לך מטרה בחיים. אם את לא מצליחה למצוא בך משהו מיוחד, תנסי להעזר בחברה טובה. לעיתים האדם לא מצליח לראות את עצמו הן לרעה והן לטובה (אין אדם רואה נגעי עצמו).
בקשר לסגולות, אני לא מחזיק מהן ולא מציע לבנות את בניין האמונה עליהן. שימוש בסגולות הוא סגולה בדוקה לחוסר מעש רוחני...
בהצלחה!