שאלה
שלום לרב
ברצוני לשאול מספר שאלות בנושא התורה:
1.לא ברור לי כ"כ מהי התורה. מצד אחד עם ישראל מתאר את ההיסטוריה שלו לפי המתואר בתורה בתורה,אך מצד שני נטענת הטענה שהתורה איננה ספר היסטוריה,אלא ניתנה בנבואה ונועדה ללמד עקרונות,לחייב במצוות,לאסור איסורים ולקדם את היחיד והכלל.
2.איך משה תרגם את הנבואות והפכן לספר,הרי מן הסתם נבואה איננה שיחה במשמעות היומיות שלנו?
3.מדוע בחלקים מסוימים בתורה משה מדבר בגוף ראשון ובחלקים אחרים נראה כאילו עומד צופה שלישי מהצד ומתאר את מה שאלוקים אומר למשה?
אשמח לקבל מקור להרחבה.
תודה רבה
תשובה
שלום וברכה
אני לא בטוח שהבנתי את השאלות נכון. אנסה לפי הבנתי, ואם לא כיוונתי את דבריי – אנא שוב.
א. פעמים רבות אנו למדים שהתורה אינה ספר היסטוריה במובן הרגיל של המונח היסטוריה. היא לא כזו, כיוון שהיא תורה ולא ספר היסטוריה. היא נועדה להעביר תורה, ולא תיאור. אולם בד בבד התורה בחרה להעביר את מסריה דרך סיפור מסגרת היסטורי. על כן, אנו מתייחסים גם להיבטים ההיסטוריים של התורה – אברהם אבינו, יציאת מצרים, מתן תורה, הכניסה לארץ וכדו' – אולם אין אנו למדים מהפלטפורמה הזו מה אירע בדיוק באירועים אלה, כי אם מה התורה מבקשת ללמד אותנו דרך צורת הסיפור ההיסטורי המיוחדת שלה.
ב. יש להבחין בין משה רבינו ובין שאר הנביאים. התורה עצמה מלמדת כי משה רבינו קיבל את דברי אלוקים "פה אל פה", ובשל כך הוא היה "ענו מאוד" – לאמור: הוא העביר את המילים האלוקיות ולא נזקק לפעולות תרגום. לעומת זאת, הנביאים ראו את דבריהם ב"חלום", ואם אכן נדרשו לפענח את החלום ולתרגם אותו למערכת מילולית. כל זה הוא תיאור מסגרתי של הדברים, אולם את טיבה של החוויה הנבואית באמת אין אנו יודעים. אפשר ללמוד ממנה מעט מדברי חכמים כי "חלום – אחד מששים בנבואה", לאמור: להיזכר בחלום הסוער ביותר שהיה בחיינו, ולהכפיל את החוויה והסערה בשישים, ואז אולי להטמיע בנו את ההבנה מהי נבואה.
ג. נראה לי כי השאלה לגבי הסגנון בגוף ראשון או בגוף שלישי אינה יכולה לקבל מענה. אנו יודעים מה נכתב בתורה, אך לא למה בדרך זו דווקא.
כל טוב