שאלה
ובכן, שלום רב.
התחלתי את מסע חזרתי בתשובה לפני שנתיים, כאשר רק אמי ואחי הקטן בן ה9 לצדי.
אחותי ואבי לא מצדדים ברעיון, אך אחותי השתכנעה לבסוף שזה רק לטובתי כאשר הצטרפתי לבית הספר הדתי לבנות אמי"ת רננים ברעננה.
אבי עדיין לא משוכנע, וזה עולה לי בהמון כאב, כי אחרי הכול הוא אבי, וזה חורה לי מאוד.
כיצד ניתן לשכנע אותו, שזהו רק לטובתי ולא שאני הופכת לחרדייה ממש? ואיך אני אסתדר עם כל המצוות הללו,שלמרות שאני מסורה בנפשי לקיים אותם, וגם אחרי שנתיים של תהליך, איננים מצליחה לזכור הכל, ולפעמים עושה טעויות?
והאם ניתן לשאול עוד שאלה.?
אמי ודודי מתווכחים האם חובה לאכול בשבועות רק
סעודות חלב.
אמי אומרת שחובה לאכול ארוחה חלבית בשבועות אך דודי אומר שלא חייב לאכול ארוחה חלבית, ומותר לאכול ארוחה בשרית.
מי משניהם צודק.?
אודה לך אם תענה על שאלותיי
תשובה
א. ביחס לאביך, שנתיים זה עדין לא הרבה זמן , אומנם ניתן לנסות ולהמשיך לשכנע במילים אך נראה שעליך לאפשר לאביך לעקל בקצב שלו את השינויים אותם בחרת בחייך, בינתיים חשוב שהבחירה שלך לגבי חייך הדתיים לא יהווה מכשול לגבי מערכת היחסים שלך עם אביך נסי גם את בדברים עליהם ניתן להתפשר (הם שאלה של אווירה ולא תמיד הלכה ) לבוא לקראתו, זכרי תמיד שקבלת עול מצוות משמעותה גם חובת כיבוד האב במידה ואינו כופה עליך לעבור איסורים.
ב. אכן קשה לזכור את הכל כל כך מהר , כפי שכבר אמרתי קודם שנתיים זה לא הרבה זמן וגם יהודי שחונך מינקותו על ברכי תורה ומצוות טועה פעמים. כל שעליך לעשות הוא להמשיך לנסות ולגבי מה שאת טועה הרי יש מושגים של שגגה וסליחה ועליך ללמוד מטעויות ולהבא לא תטעי
ג. מנהג הוא לאכול בשבועות ארוחה חלבית ואין חובה כזאת , יש אפילו אנשים המקפידים לאכול סעודה בשרית בגלל שכך מכבדים את החג יותר ויש מקומות בהם רק משלבים מאכלי חלב בין הסעודות ואוכלים את כל סעודות החג בשריות.
בברכה
שמעון פיזם- מדרשת עין הנצי"ב