שאלה
שלום!
רציתי לדעת מהו המקור לקריאת תהילים ביהדות ולקריאת תהילים לחולה במיוחד? לפי מה שהבנתי, אין מקור לקריאה עצמה אלא רק ללימוד וכו. לפי מה שהבנתי יש בהלכה מקור לקרית התורה בלבד ולא ל"קריאת" ספרים אחרים. מהו המקור למושג "לגמור ספר תהילים"? האם קריאה יבשה כזאת בכלל עושה משהו בשמים??
תודה רבה!
תשובה
שלום
בתחילת מדרש תהילים כתוב שביקש דוד מהקב"ה שמי ש 'קורא והוגה' בתהילים, הדבר יחשב לו כלימוד תורה ולא כביטול זמן.
משמע מכך, שתהילים יש להבין, להגות בהם. וגם אז, לא ברור אם ד' קיבל את בקשתו, ועל כן בפשטות לימוד תורה חשוב יותר לפני ד' מאשר קריאת תהילים.
כמובן הכל בשיווי משקל נכון- רוב הזמן שיש ללמוד תורה, וחלקו לקרוא תהילים. אך יש להבין מה אומרים ולא למלמל כתוכי.
מנהג ישראל לקרוא דווקא תהילים ולא ספר אחר, מעומק הנפש, ויש בזה עניין.
ייחודו של הספר הוא בכך שהוא מגיע מהאדם הפרטי כלפי ד', ולא מהציבור לד', או מד' מטה אלינו. לכן קל להזדהות עם הנאמר, וכן יש בזה ערך גדול משום שדוד המלך 'משיח ד'' כתב אותם.
אמנם, מי שאין בו אפשרות להבין את המילים, וגם לימוד תורה אינו יכול הרבה זמן, ודאי יש ערך שיקרא תהילים גם אם מבין רק מעט מאד, וכמו שדרשו על הפסוק 'ודגלו עלי אהבה - ודילוגו עלי אהבה', העיקר הכוונה מעומק הלב.
ובזמן של חולי או צרה, נהגו גם בישיבות לבטל מעט תורה לקריאת תהילים, משום שזו בחינת תפילה בעת צרה שהיא מצווה מדאורייתא.
כל טוב