שאלה
לאחרונה נשרף מכון שמיועד לשריפה של הגוף אחרי המוות, ובעקבות המעשה עלתה בי המחשבה על נושא של שריפת הגוף לאחר המוות. מצד אחד זה מעלה מחשבות קשות על השואה, אבל מצד שני מצוקת הקבורה הגיעה למצב שבו אנשים ללא כסף רב מאד לחלקת קבר יוצאים ללא נכסים אחרי קבורה של איש משפחה. וגם כל הערים בארץ הופכות להיות בתי קבורה במקום היכלי חיים. מה עמדת ההלכה בנושא
תשובה
בסד
שלום רב.
אנו מאד הכבדים את הגוף שלנו ..[גם לאחר המוות.]
מכמה סיבות 1. כי הוא היה משכן לנשמה.
2.כי הוא ממש צלם הבורא.
3.כי הוא תשמיש מצווה ,(שבו עשינו מצוות.)
4.כי הוא קדוש בגלל ש"התקדשנו "בחיינו.
ועוד כמה סיבות חשובות.
לכן אננו שורפים חס ושלום אחר שהגוף הקדוש שלנו שימש אותנו בנאמנות ...
אנו פשוט קוברים את הגוף כמו שכתוב," כי עפר אתה ולא עפר תשוב.."וומצינים את מקום הקבורה על ידי מצבה ,כדי שהחיים לזכרו וילמדו מדרכי אבותם כל ימי חייהם.ועוד סיבה כדי לזכות את הילדים של הנפטר במצוות כיבוד הורים ,(השיכת גם אחחר המוות )וכדי שיכירו טובה להוריהם גם לאחר מותם..
כן כן זה חשוב לנו מאד,שאנו מוכנים לוותר על שטחים בארץ לטובת בתי עלמין ,!
אני אורה בזה גדלות וערך חינוכי חשוב.
בברכה