שאלה
אשמח אם הרב יוכל לעזור לי בהתלבטות קשה שעומדת בפני.
נכון להיום אני מיועדת לתפקיד מש"קית הוראה (תפקיד בחיל חינוך). התפקיד אליו אני מיועדת הוא תפקיד בו רוב הבנות המשרתות הן בנות דתיות ואני גם אמורה להתגייס במסגרת של גרעין דתי שילווה לאורך כל השירות.
מדינת ישראל מחייבת כל אזרחית בת 18 לשרת בצבא. מגוחכת בעיני העובדה שמטרת המדינה היא שבנות ישרתו דוקא בצבא ושהדגש אינו על כך שיתרמו באופן משמעותי ביותר למדינה. אני מאמינה כי ישנם תפקידים בשרות לאומי בהם אוכל לתרום יותר למדינת ישראל, למצות יותר את עצמי ובכך להשפיע יותר מאשר בתפקיד המש"קית הוראה. לכן, הייתי שמחה "להצהיר" ולשרת בשירות לאומי. כאן מתעוררת בפני הבעיה. ע"מ להשתחרר משירות צבאי, עלי להצהיר כי יש לי בעיה דתית או מצפונית (פציפיזם) עם שירות בצבא. ככל הידוע לי אין בעיה דתית עם השירות אותו אני מיועדת לשרת בצבא (שכן יש רבנים שתומכים בשרות מסוג זה) וכן אין לי בעיה מצפונית (פציפיסטית) עם שרות בצבא.
השאלה היא האם עלי לנצל את הפתח שפתח בפני הצבא ולשקר ע"מ לתרום יותר למדינת ישראל או שמא עלי לא לשקר אך לתרום פחות למדינה.
תודה מראש.
יעל
תשובה
שלום רב
אני שמח על כנות שאלתך.לעצם הענין אני חושב שללא שום פקפוק את יכולה להצהיר בגאוה ובשמחה.את מפרשת את המינוח סיבות דתיות במובן המצוצמם של פגיעה ישירה בהלכה כזו או אחרת.אבל לעניות דעתי פירוש הבטוי הוא מבט רחב על עולמה של ההלכה ,מה שאנו רגילים לכנות רוח ההלכה.רוח זו אומרת שלא ראוי להיות במסגרת של חוסר צניעות והטרדות מיניות ללא הצדקה.רוח זו אומרת שאין להכנס למצבי ספק ללא הכרח ועוד.שאי בגאון את היותך בת כשרה לעם ישראל שרוצה לחשרת את עמה בקדושה.