שקרים

שלום וברכה!
השאלה הינה שאלה קשה ביותר ברמת הפסיקה ואי אפשר לתת כללים ברורים מתי מותר לשקר ומתי לא.
לגבי אברהם, המצב הוא פשוט: אברהם העריך שייהרג אם לא ישקר, ואמירת אמת אינה אחת מהמצוות של "יהרג ובל יעבור".
יש מפרשים שיעקב העריך שכל שושלת העם היהודי תלויה בשקר שלו, והיה מוכן לקבל עליו את הדין בשביל עמ"י. שונה מפירוש זה, הם דברי חז"ל המותחים ביקרות על יעקב ועל אמו רבקה שאמרה לו לשקר.

הגמרא אומרת מס' מקרים בהם מותר "לשנות מן האמת", לדוגמא, כששואלים ת"ח כמה מסכתות למד (כדי שלא ליידי חוסר בענווה) ועוד שאלות שמוטב לשמור על הצניעות הפרטית של האדם ולא לומר את האמת.
קשה להגיד מה הם הכללים לכך, אך כמובן שגם אם לא אומרים את האמת, עדיף שלא לשקר אלא לשתוק או להשתדל שלא לשקר שקר גס (אלא "שקר לבן").
אסתייג ואומר שמדובר כאן במקרים חריגים. לדעתי, בעיקר בעניינים "צנועים".

כל טוב

יהב.

(המשיב אינו רב)