שאלה
בסיעתא דישמיא
שלום לכבוד הרב,
קוראים לי מיכל ואני בת שירות,שנה ראשונה.
כמו כל בת שירות אני מניחה שאני לא היחידה שעוברת את משבר "היציאה מהאולפנא"...פתאום יש פחות תוכן,אין שיחות וכד'.
אני נמצאת במצב שאני רוצה עולם רוחני יותר מלא.ונכון,במדרשה שבה אני משרתת,נותנים 2 שיעורים בשבוע חוץ מהאורייתא הקבועה שהיא לא בנות השירות.
אבל עדיין,אני מרגישה שאני קצת ריקה.שיכול לעבור יום שלם שאין לי בו תורה!אפילו שמה שאני עושה הוא חשוב והוא מימוש התורה,אני לא מרגישה שאני לומדת,מתקדמת..
שנה הבאה אני משלבת שירות ומדרשה(ללמוד תורה)בע"ה.
ואני מבקשת עיצה לשנה הזאת,מה אני יכולה לעשות עכשיו בשביל להתמלא.
אני אודה אם תוכל למצוא פתרון לבעיה,שהיא שילוב של חוסר זמן ובעיות התמדה.
תודה מראש!
תשובה
שלום מיכל
נראה לי שהמצוקה נובעת מקיצוניות והפרדה מוחלטת בין התחומים: תורה לחוד ועבודה לחוד.
לעניות דעתי עלייך לחלק את זמנך בצורה שונה לחלוטין, הן בשנת השירות הראשונה והן בשניה. לא טוב רק לעבוד ולא טוב רק ללמוד. כדאי מאד לערוך תכנית שנתית שמשלבת יותר בין העבודה ללימוד וההתקדמות התורנית (למשל חצי יום לימוד, או ימים חופשיים מעבודה שמתייחדים ללימוד). כך גם בשנה השניה - לעסוק בלימוד תורה על מנת להשתלם ולעלות ברוחניות, אך לא לזנוח את עולם המעשה (כאן יתכן שעדיף להתחיל ללמוד מקצוע).כך תועילי בצורה המקסימלית לשירות הלאומי ולבניית עצמך.
דרך אגב, גם בוגרי ישיבות "סובלים" מאותה הבעיה. שכן לאחר הישיבה הם מתמסרים לחלוטין ללימוד המקצוע וזונחים את הלימוד, וכמוך, מרגישים חוסר רוחני. והאמת היא - כפי שאמרנו בשילוב בין השניים (בישיבות ההסדר יתכן שהשירות בצבא ממלא פונקציה זו. ובשנות לימוד המקצוע - חובה לשלב גם לימוד תורה משמעותי (!!!) על מנת שלא לרדת ברמה הרוחנית.
כל טוב
וחג אורים שמח
אבינח ברנר וצוות ישיבת הר ברכה
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם