שמירת שעות בין בשר וחלב

שלום לך.
הדין "עולה עמו ואינה יורדת" שייך רק למעמד הכלכלי.
בדרך כלל נהוג שאשה מקבלת על עצמה את מנהגי הבעל לאחר הנישואין. יש פוסקים שאינם מתייחסים לכך כאל "מנהג", אלא קובעים בצורה קטגורית כי על האשה לאמץ את מנהגי הבעל לכל דבר ועניין (כולל מעבר לנוסח תפילה של הבעל, על אף שהתפילה נעשית בלחש). ויש פוסקים שיאמרו שאת יכולה להמשיך ולחכות רק שעה בין בשר לחלב, אם כי את הילדים בוודאי עלייך לחנך ולהרגיל לפי מנהג האבא. ופה, את מבינה, תתעורר בעיה: הילדים יראו את אמא אוכלת מאכלי חלב שעה אחרי אכילת בשר, ולהם היא תאמר שעליהם לחכות שש שעות....
לענ"ד ה"בעיה" שאת מציגה, לכאורה איננה "בעיה", שהרי אם תעברי למנהג בעלך אחרי הנישואין, ותשמרי שש שעות הפרדה בין בשר לחלב, את אולי מוותרת על נוחות, אך אינך מבטלת מנהג שנהגת בו. אם נחשוב על אכילת קטניות בפסח- השאלה קצת שונה....