שמירת נגיעה - וזיווג..

שאלה

שלום לכבוד הרב.

אני לא יודעת איך להתחיל לשאול את השאלה ואולי זה רק תסכול.

אני בחורה מבית דתי, מאוד התחזקתי בשנתיים האחרונות.

בעברי היה לי קשר עם בחור איתו לא שמרתי נגיעה.

הקשר נפסק. מצפוני לא נתן לי עד שעשיתי תשובה וקיבלתי על עצמי לשמור נגיעה בעתיד עם הבחור שיזומן לי.

מאז היו לי שני קשרים עם בחורים, מהם שמרתי נגיעה. קשרים אלו לא צלחו.

בשלושה וחצי חודשים האחרונים יצאתי עם בחור שהיה לי חיבור מאוד טבעי וטוב איתו.

הרגשתי שהוא מכיל אותי ומבין אותי. אומנם הוא לא היה כמו שדמיינתי, אבל בסופו של דבר אכן הצלחנו להתגבר יחד על הפערים.

לאחר כחודשיים מזמן הקשר שלי איתו, שברנו נגיעה. וכך קרה עוד כמה פעמים.

לציין שלי זה היה כמובן לא טוב, אבל כנראה שלא הצלחתי לעמוד בניסיון. היה לי קשה לעמוד בניסיון הזה.

בסופו של דבר הבחור החליט שאנחנו לא מתאימים וכרגע נותרתי עם הכאב לב הכפול: גם בעניין האיסור הנורא שעברתי וגם בעניין הבחור.

אני לא יודעת אם ה' יסלח לי על זה. אני כבר די בוגרת (בת 22) ולא חשבתי שזה יקרה לי בשלב זה של החיים.

איך אפשר לכפר על משהו שעשיתי בזדון?

האם ה' יאמין לי? איך אפשר לכפר על משהו שאמרתי לעצמי כבר כמה פעמים לא לעשות ועברתי עליו (במודע)?

אני ממש כואבת את זה, קשה לי מאוד. מרגישה רע.

כל מה שהקב"ה עשה לי וזה מה שאני מחזירה לו?

זה מה שמגיע לו? איפה הצניעות שלי?

אני לא מפסיקה לשאול את עצמי את השאלות האלה.

מה לעשות? מרגישה שאיכזבתי את הקב"ה מאוד.

תשובה