שמחה שלמה.

שלום וברכה

קראתי בעיון את דברייך. אנסה לסכם את העולה מהם:
את מספרת כי שנים ארוכות במהלך חייך היית בן-אדם שמח וצוחק עם שמחה פנימית. במשך השנתיים האחרונות, מאז שסיימת את לימודייך התיכוניים, השמחה שלך החלה לדעוך, קצת נעלמה לכך. גם הסובבים אותך טענו כך. בשאלתך את מחפשת דרכים לעבוד על מידת השמחה, שלטענתך אינך מכירה. בנוסף את מציינת את רצונך העמוק להגיע אליה.


יישר כוחך על כך שאיכפת לך ממצבך הנפשי. ישנם אנשים רבים שחיים את חייהם בשגרה הרגילה, ושאלות מעין אלה אינם מטרידות אותם. עצם העובדה שאת עוסקת בנושא ומבקשת לתקן מצב הנתפס בעינייך שלילי, היא כבר דבר חיובי ומשמח.


ראשית, יש לציין את הקושי לתת עצות מדויקות ומתאימות מעבר למסך המחשב בלי היכרות אישית. לכן, אנסה לענות כמיטב יכולתי - ואשמח אם דבריי רלוונטיים לגבייך ויסייעו לך. אף-על-פי-כן, אין ספק כי בכוחה של שיחה אישית עם אדם מוכר להגיע לאמירות מעמיקות ומותאמות יותר ברמה האישית.

בציינך את המצב שאת נמצאת בו, את מתארת שדעיכת השמחה החלה מאז שסיימת את כיתה י"ב. לא ברור אם את טוענת לקשר בין סיום הלימודים לבין תחילת תופעה זו. במידה וקיים קשר כזה, עלייך לבחון את יחסך לשינויים, את מוכנותך ותגובותייך אליהם. שינויים הם חלק הכרחי מחיינו. ביחס לדברים החייבים להתרחש, שאין לנו שליטה עליהם, עלינו לבחור בדרך התגובה המועילה והמרוממת ביותר, ולא בדרך שתביא אותנו לדעיכה, שהרי בין כה וכה המצב לא ישתנה. יש להפנים את הנקודה הזו, ולהבין שאם כבר קיימת מציאות שאיננו בעלי יכולת השפעה עליה, אנו לפחות בעלי יכולת השפעה על עצמנו, על התנהגותנו ועל השמחה שלנו. לא כתבת באיזו מסגרת את נמצאת כרגע ומה עברת מאז שסיימת את הלימודים, ולכן איני יכול לטעון כי השינוי הוא הסיבה למצבך. במידה וכן, הפנמת דברים אלו (שלבטח שמעת רבות בחייך) עשויה לסייע לך.

נקודה שנייה היא קיומם של תהליכים שעוברים על אדם בתהליך התבגרותו וגדילתו. חיוכיהם הקסומים והתמימים של תינוקות בשעה שמשחקים איתם יתחלפו בצחוק מתגלגל מבדיחות על בית-הספר, בשמחה על הצלחה במבחן, אהבה ראשונה, מעבר טסט ועוד. גורמי הסיפוק, הכאב, השמחה והעצב משתנים בחלקם עם השנים, כמו גם ביטוייהם. עלייך לבחון אם אותה דעיכת השמחה שאת מדברת עליה היא חלק מתהליך של בניית האישיות (אולי במסגרת של התרגלות לחיים אינטנסיביים יותר, שיש בהם פחות מרץ-נעורים). ייתכן שבחינה כזו תוביל אותך למסקנות מעניינות.

נקודה שלישית היא הדרך לשמחה. דרך לשמחה היא לא דבר ש"יודעים", ותשובה בשו"ת לא תספק לך ידע כזה מספרי הדרכה כלשהם בספריה סודית. ישנן דרכים רבות להגיע לשמחה, וכל אדם מתחבר לדרך אחרת. שוב, בלי להכיר אותך קשה לדעת לאן בדיוק לכוון, אך נציין כמה דרכים:

יש אדם שהסתכלות על גופו הבריא, על שתי עיניו הרואות, אוזניו השומעות, שכלו הפיקח, מעוררת אותו לשמחה בלב. לאחרים זו ההסתכלות על המידות, על האהבה. יש אדם שההסתכלות על משפחתו – העוטפת אותו ומעניקה לו חום ואהבה ללא תנאי וללא סייג גורמת לכך. לעיתים זו ההסתכלות על החברים האוהבים, התומכים והנאמנים, שתמיד יהיו שם.

יש מי שישמח אותו שזכה יהודי. מתוך שישה מיליארדים אנשים בעולם, זכה להימנות על קבוצת עלית של שלושה עשר מיליון יהודים, שאמורה להיות אור לגויים ולהפיץ את האמונה בה'. בתוך הקבוצה הזו זכה להימנות בין כששת מיליון אזרחי מדינת ישראל – ובתוכם, להשתייך על הציבור הדתי, נושא שם ה' בעולם, המקפיד על תורה במצוות.

יש מי שפונה למישור הלאומי, ותשמח אותו עובדת קיומה של מדינת ישראל, מקום אליו יכול להגיע כל יהודי בעולם, מרכז התורה בעולם, מקום המבטא את ריבונותם של היהודים בארצם המובטחת שאליה השתוקקו לאורך כל הדורות.

יש מי שישמח אותו שיש א-לוהים שבשמים, אב שאוהב את עמו, את כל ברואיו, את כל בניו, אב שומע תפילה, עונה ומרחם בכל עת צרה וצוקה, שמחזיר לנו בחמלה רבה את נשמותינו. יש מי שימלא אותו שמחה לבוא ולדבר איתו, לשפוך את אשר על לבו בטבעיות, בפשטות, בזרימה ללא מעצורים (לי אישית זה מאוד עוזר).

יש ספרים משמחים. כל אחד יכול למצוא את הספר שהוא מתחבר אליו. חלק ימליצו על "עיגולים של שמחה", חלק על כתבי רבי נחמן מברסלב, חלק על נבואות גאולה, חלק על ספרי עצות טובות לחיים טובים, חלק על "פוליאנה". יש גם מוזיקה משמחת, וכאן הבחירה הרבה יותר גדולה. ועוד, ועוד.

אין מתכון לשמחה. יש דרכים רבות, וכל אדם המנסה להגיע אל השמחה יוצר לו דרך. ייתכן אף כי הדרך של מחר אינה הדרך של היום, והדרך של היום אינה הדרך של אתמול. איש לא יכול "לְיַדֵּע" אותך בדרך האחת לשמוח, אלא רק להציב בפנייך [חלק] מן הדרכים, בתקווה שאולי יגעו בך וישפיעו. הדברים שנכתבו כאן אינם אלא נקודת מוצא, אחת המקורות המבקשים לעזור לך ובסיס לעבודה פנימית. אני מקווה שבעזרת ה' גם הם יעזרו לך, אבל עלייך לזכור שהדבר תלוי בך ובבחירותייך.

חשוב לציין כי השמחה אינה התכחשות למציאות. איש איננו מושלם, החברה אינה מושלמת, לא המדינה וגם לא הקשר שלנו עם א-לוהים. בידינו הבחירה על אלו מוקדים לשים את הדגש, ולאיזו מידות והסתכלויות לנטות. אפשר לראות את הצדדים השליליים שבמציאות – לדוגמה, את המידות הרעות שלנו, את הכישלונות שלנו, את מה שרצינו ולא הספקנו לעשות, ולהישבר. אפשר להסתכל על הטוב שבנו, על היכולות שלנו והמקומות שאנחנו יכולים להגיע אליהם, על ההספקים שלנו, על קרבתנו לא-לוהים שבשמים, ולעלות מעלה מעלה, גם בשמחה וגם בעשייה (בשאלתך לא ציינת האם יש סיבות חיצוניות למצבך, והדברים אמורים במידה שכן).

(כתבת שהדבר מאוד מפחיד אותך, ובכלל טון מכתבך נשמע לחוץ. נוגע ללב לראות כמה את רוצה להגיע למצב כזה, אך הפחד והלחץ עשויים לפגוע, ולהסיט מהפתרון ומהשמחה עצמה. יכול להיות שהשתחררות מהם תעזור לך.)

כדאי שתקראי את השיר הזה, שלקוח מכאן
http://www.tzura.co.il/tshsd/yezira.asp?codyezira=102