שאל את הרב

"שלא עשני..."

חדשות כיפה הרב דוד צוקרמן 17/04/07 12:52 כט בניסן התשסז

שאלה

"ברוך שלא עשני גוי"-

נתקלתי בדעות חריפות על גזעונותה כביכול של הברכה.

ניסיתי להסביר שהברכה מבטאת שמחה על היותינו יהודים- בעלי מצוות ותורה נפלאה שהגויים לא לא נצטוו עליה. ועל כך אנו שמחים ומודים לה' בכל יום. עניתי שגם לגויים ישנו תפקיד בעולם שגם הוא מפורט בתורתינו הקדושה- אך לא נצטוו במצוות שאנו כן נצטוונו עליהם(לא רציתי להיכנס לעניין היותינו העם הנבחר מסיבות מובנות...) .

ענו לי בחריפות שיכלנו לומר 'ברוך שעשני יהודי', שהאמירה החלופית הנ"ל מבטאת גזענות ושנאה ושהיהדות כלל אינה מוסרית כפי שטוענים...

עליי להודות שלא יכולתי להשיב כראוי.

ע"כ שאלתי על ברכה זו מברכות הבוקר, וכן אפשר 'על הדרך' לענות גם על 'ברוך שלא עשני אישה'...

תודה רבה.

תשובה

גם התשובה שאני עומד לענות לא תצא נקיה מאותם שיוצאים מנקודת הנחה שיש בה רגש נחיתות.
אקדים בדוגמאות:
1. הרמב"ם פותח הלכות תלמוד תורה במילים "נשים ועבדים וקטנים פטורים מתלמוד תורה". מדוע אינו פותח באותם שחייבים? דומני שמשום שלימוד תורה חובק את העולם היהודי כולו "בשכבך ובקומך" "והגית בו יומם ולילה" הדרך הטובה לבטא זאת היא לכתוב מי פטור, דבר זה מדגיש ביתר שאת: כל השאר - שייכים למצוה.
2. גם כאן - הרמב"ם. תיאור הקב"ה נעשה על ידי "טכניקה" שמכנים אותה "שלילת התארים". הרמב"ם כותב אילו תארים אינם מתאימים לתאר את ה´, ומכאן מבינים שכל השאר - "מלוא כל הארץ כבודו".
3. במחילה, אתן דוגמה מעולם המתמטיקה. כאשר עלי לרשום תחום הגדרה של פונקציה, ואם תחום ההגדרה הוא כל התחום חוץ מאיזור מסויים, נניח חוץ מאפס, מקובל לכתוב: x לא שווה אפס. הכתיבה מה הוא לא, מדגישה שהוא כל השאר.
העם היהודי מבחינה כמותית קטן. אבל משמעותו בעולם גבוהה לאין ערוך מכל שאר האומות. דבר זה בא לידי ביטוי גם בברכה שאינה אומרת מה כן, אלא אומרת מה לא, כדי להדגיש שה"כן" הוא כל השאר.
ומה לגבי אשה? העיקרון דומה, אבל כאן יש להסביר במה האשה כביכול מוגבלת והאיש לא.
אתחיל מהפיזיולוגיה, והצד הרוחני הפנימי דומה לה. התכלית העיקרית של היות שני מינים היא הרביה. קיים הבדל מהותי לפחות בשתי נקודות בין המינים. האשה מוגבלת באפשרות הרביה גם בכמות, שגם אם היא גדולה לאין ערוך מן הבא למימוש, אפשר לספור את האפשרויות במאות אחדות, ואילו אצל האיש באופן עקרוני אין הגבלה. והאשה מוגבלת באפשרות הרביה גם בזמנים מסויימים, האיש - לא.
גם את זה לעומת זה עשה האלוקים. הצדדים הרוחניים באופן טבעי פחות בולטים אבל יש בהם צד שווה.
עובדות אלה אינן אמורות להביא לא לרגש עליונות וגם לא לרגש נחיתות. רגשות אלה מודגשים אצל השוביניזם ואצל הפמיניזם שרואים את האיש ואת האשה כשתי ישויות נפרדות. מי שרואה את הישות האחת "ויקרא את שמם אדם", מי שמבין שיש כאן הרמוניה, שהשפיעה האינסופית יחד עם ההגבלה רק הן יוצרות שלמות אחת, יכול גם להבין ששתי הברכות "שלא עשני אשה" ו"שעשני כרצונו" שתיהן יחד מבטאות הרמוניה שהיא הנותנת קיום לעולם.

דברי תורה לפרשת השבוע

דברי תורה לפרשת השבוע

החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם

✓ נרשמת בהצלחה

כתבות נוספות