שאלה
שלום וברכה,
שכחנו לכבות את האור במקרר לפני שבת.
גילינו את זה אחרי שחזרנו מבית הכנסת ביום שישי.
היו לנו על הפלטה עוף, אורז ותפוחי אדמה.
(דווקא השבת הכנתי מעט אוכל, וסמכתי על כך שנאכל יותר חומוס, טחינה וסלטים - אך אלו היו במקרר ולכן לא יכולנו לאוכלם).
את עוגת הגבינה שהייתה בחוץ, כי נאפתה רק לא מזמן - לא יכולנו להכניס למקרר, כמובן.
חשבנו שאולי אפשר לבקש מגוי של שבת או מילד.
אך אנחנו חדשים בסביבה ולא מכירים פה אף אחד ואין לנו מושג איפה יש ילד או גוי ואין לנו מושג אפילו איפה גרים אנשים דתיים שיכולנו אולי להיוועץ בהם.
חשוב לציין, כי אם היינו מוצאים גוי או ילד, לא הייתה דרך להסביר להם איך מכבים את האור. כיוון שמדובר בשני כפתורים שיש ללחוץ עליהם בו זמנית להעברת המקרר ל"מצב שבת". אין סיכוי שאפשר "לרמוז" על כזה דבר לגוי או ילד.
יצאנו לרחוב ופשוט התחלנו ללכת. מתוך מחשבה שאולי נראה דתיים שידעו איפה גר הרב של הקסטל או כל רב אחר.
לא מצאנו אף נפש חיה ברחוב.
שמענו בית שממנו עולים קולות "שלום עליכם" אך התביישנו להיכנס לשאול האם הם יודעים איפה גר הרב.
כשהתחלנו להתרחק יותר מדי מהבית, הבנו שאין טעם להמשיך בחיפושים, כי גוי ו/או ילד לא יעשו את כל הדרך עד לבית שלנו, כי זה כבר היה רחוק מדי.
דאגתי שמא האוכל יתקלקל מחוץ למקרר אבל למזלנו הוא לא התקלקל והמשכנו לאכול אותו גם בשבת בבוקר.
מעבר לזה היו לנו מחוץ למקרר שלוש בננות שגמרנו אותן ו"עוגת הבית".
בסופו של דבר סיימנו את השבת רעבים, ובלי סעודה שלישית.
ועוגת הגבינה שנשארה בחוץ נזרקה לפח מכמות הנמלים שהיו עליה.
בקיצור, נגרמה לנו עוגמת נפש רבה מאוד.
האם היה משהו שהיינו יכולים לעשות?
איך יתכן שייגזר עלינו לשבת שבת שלמה ולאכול אורז ותפוחי אדמה ולהסתדר עם שלוש בננות? באותה מידה יכול היה להיות לנו תינוק בן חצי שנה שאוכל אוכל שנמצא במקרר - ומה היינו עושים אז?
נ.ב. יש לציין כי מעבר לכל מה שקשור לאוכל, השבת היתה מאוד נחמדה ולא נתנו לזה לקלקל את האוירה. רק עכשיו, משיצאה השבת, אני מרשה לעצמי לומר בפה מלא עד כמה מתסכל זה היה.
תשובה תתקבל בברכה.
תשובה
שלום
אני מבין את התסכול.
מה שיכלתם לעשות הוא להמתין עד שהמקרר מפסיק לעבוד ואז להוציא אותו מהחשמל בשינוי, כשלוש שעות לפני צאת שבת. כך האוכל בו לא היה מתקלקל והייתם יכולים לפחות לאכול בסופה של שבת את האוכל והסלטים.
ניתן היה לומר לגוי לפתוח את המקרר, ואז שתוציאו את האוכל ואז לומר לו שיסגור.
אם לא היה גוי, כיוון שיש כאן צער גדול ודחק, והאיסור הוא דרבנן ולצורך הילד הקטן, אזי היה מותר לתת לילד לפתוח את המקרר ולהוציא את האוכל ולסמוך על השיטות המקלות בזה בראשונים.
הנסיון מלמד שעל אף הצער שנגרם, שבת כזו אינה נשכחת, וחויית שמירת השבת בכל תנאי נכנסת בכל לבבות בני הבית יותר ממאה שיעורי תורה.
כל טוב