שאל את הרב

שיר הכבוד "אנעים זמירות"

הרב עוזיאל אליהו הרב עוזיאל אליהו 25/02/04 09:48 ג באדר התשסד

שאלה

לכבוד הרב,

שלומות!

בשיר הכבוד, שאותו שרים בסוף התפילה, יש דימויים מאוד מוחשיים לקב"ה: "ושער ראשך בשיבה ושחרות...כאיש מלחמות ידיו לו רב...חבש כטבע ישועה בראשו...קווצותיו רסיסי לילה...מחלפות ראשו כימי בחרות..." וכן הלאה.

תמיד אני נזכר בסיפור שבמסכת ברכות על ש"צ שהאריך בתפילתו בשבחים לקב"ה ואחד מחכמינו התרעם על כך (אמר לו "עד כאן..." וכו'.) - אני מקוה שהרב מבין לאיזה סיפור אני מתכוון.

מה היחס בין הדברים - אסור להאריך בשבחים מוחשיים לה' או מותר? ואם מותר - באיזה תנאים? האם כל שבח מוחשי מותר? ואם לא - איזה אסור?

תודה רבה

ופורים שמח!

תשובה

ב"ה


ברכה ושלום.


שיר הכבוד הוא שיר עם המון עומק . עד כדי כך שנהגו בקהילות מסויימות ששרים את שיר הכבוד ילדים שהם בבחינת "הבך פיהם של תינוקות של בית רבן שלא טעמו טעם חטא"

מקובל הוא שרבי יהודה החסיד חיבר שיר זה.
השיר בנוי בפתיחה של 4 שורות ואח"כ על סדר הא"ב והדימויים הם בגוף שלישי בשל הסיבה שהזכרת בשאלה.

ובאשר לשאלתך כבר השיב עליה הרמב"ם הלכות יסודי התורה פרק אהלכה ח

הרי מפורש בתורה ובנביאים שאין הקב"ה גוף וגוייה שנאמר כי ה' אלהיכם הוא אלהים בשמים ממעל ועל הארץ מתחת, והגוף לא יהיה בשני מקומות, ונאמר כי לא ראיתם כל תמונה, ונאמר ואל מי תדמיוני ואשוה, ואילו היה גוף היה דומה לשאר גופים.

הלכה ט

אם כן מהו זה שכתוב בתורה ותחת רגליו, כתובים באצבע אלהים, יד ה', עיני ה', אזני ה', וכיוצא בדברים האלו, [הכל לפי דעתן של בני אדם הוא שאינן מכירין אלא הנופות /הגופות/ ודברה תורה כלשון בני אדם, ]

[והכל כנויים הן], שנאמר אם שנותי ברק חרבי, וכי חרב יש לו ובחרב הוא הורג אלא משל והכל משל, ראיה לדבר שנביא אחד אומר שראה הקב"ה לבושיה כתלג חיור, ואחד ראהו חמוץ בגדים מבצרה, משה רבינו עצמו ראהו על הים כגבור עושה מלחמה, ובסיני כשליח צבור עטוף, לומר שאין לו דמות וצורה אלא הכל במראה הנבואה ובמחזה, ואמתת הדבר אין דעתו של אדם מבין ולא יכולה להשיגו ולחקרו, וזה שאמר הכתוב החקר אלוה תמצא אם עד תכלית שדי תמצא. "


ואחרי כל זה כדאי לך לעיין בספר נתיב בינה חלק ב' מעמוד 260 ואילך פירוש על שיר הכבוד וניתוח מעמיק.




בברכה,


עוזיאל


.

כתבות נוספות