שאלה
שלום. שמי עדי ומאז שהייתי ילדה קטנה אני שרה, למדתי גם לנגן ופשוט לא הפסקתי לשיר וליצור מוזיקה ב18 שנותיי. אני לא אצטנע ואגיד שאני טובה בזה.. מעולם לא חשבתי על להפוך את השירה לקריירה אבל אני יודעת שלא אוכל לוותר על השירה. לאחרונה גם התחלתי להקליט את עצמי בביצועים לשירים שונים וכמו כל אומן גם אני רוצה לשתף את זה עם כל העולם (כן, נשים וגברים ואחד). לכן אני חייבת להצהיר שהלכת שירת נשים היא ההלכה הכי קשה שהייתי צריכה להתמודד איתה עד כה. בעניין זה אני מרגישה ממש חסרת אונים..
תשובה
לעדי שלום
השאלה איננה צריכה להיות דווקא על שירת נשים אלא זוהי שאלה על כל התמודדות שאדם מאמין עובר כאשר הוא נפגש עם תביעה הלכתית המונעת ממנו להופיע כוח חיים שהוא מעוניין בו. הדרך להתמודד עם כך לדעתי היא כפולה: א) לברר מבחינה הלכתית מה הגדרים המדויקים של ההלכה ולמצוא את הדרך להופיע את הכישרון הזה בדרך היתר. ב) ללמוד מבחינה מחשבתית ואמונית על הנושא, דבר הגורם לפרספקטיבה ותחושת הזדהות עם גדרי התורה שבעל פה ונותן את הכוח להתמודדות גם עם התחושות הספונטניות הראשונות.
במקרה של שירת נשים נכתב הרבה. אני ממליץ לך לקרוא את הספר 'כותנות אור' שהוא אוסף מאמרים בעניין הצניעות
בברכה חגי