שאלה
בזמן האחרון אני מרגישה הדרדרות קשה באמונה.
אני לא אוהבת להיות דתיה, אני לא מרגישה עם זה נכון. אני מקיימת את המצוות, כמו תמיד, אבל בלי שום רצון.
במהלך לימודי בחטיבה-תיכון הייתה לי תקופה כזאת, אבל יצאתי ממנה, ומהלך כיתה יב' "סגרתי" שרות באולפנא דתיה וקומונה.
אבל לקראת סוף השנה שוב בא לי המשבר הזה. רק כמובן שהפעם זה היה אחרי שכבר למדתי,התבגרתי, ולכן הוא יותר קשה.
ביטלתי את השרות כי לא הרגשתי שאני ברמה דתית מספיק גבוהה כדי לתרום לאנשים אחרים.
לא רציתי "לשחק" אותה ולהגיד דברים שאני לא מאמינה בהם, ולכן סגרתי שרות במקום שרובו המוחלט חילוני.
כמובן שבמהלך היום יוצא לי לדבר לא פעם אחת על ענייני דת ואמונה עם האנשים שעובדים סביבי,
ואני חוששת שדיבור איתי, שרמת האמונה שלי לא גבוהה יותר מדי, תגרום להם למחשבות שונות על העולם הדתי ועל האנשים הדתיים ועל היחס שלהם לתורה ולמצוות.
במקום שבו אני משרתת ישנה עוד בת שרות אחת, ושתי בנות שהיו פעם בנות שרות שם ועכשיו הם חילוניות. מבין המבוגרים שעובדים שם יש רק אדם אחד (מתוך כ-40) שהוא דתי.
איך אני מונעת מעצמי מלהדרדר עוד?
איך אני מונעת מהאנשים סביבי לקבל רושם לא נכון על החברה הדתית?
גמר חתימה טובה.
תשובה
ב"ה
שלום.
היה קשה לי לקרוא את המכתב ואני מלא צער .
את חייבת לברר עם עצמיך את הדרך הרוחנית שלך ואת חייבת להבין שאת בחרת מרצונך להגיע למצב כזה!
ובדרך שאדם רוצה לילך מוליכין אותו .יכלת להיות במקום אחר (גם מבחינת השירות) מבחינה אמונית ובחרת אחרת.
אם תאספי את כוחותייך הרבים [ותרצי] באמת לצאת מהמעגל שבו את נמצאת אז תצליחי כי הכל הכל תלוי ברצון הפנימי שלך ואם הוא רדום אז תעירי אותו ואם הוא חלש אז תחזקי אותו ואם הוא מלוכלך אז תנקי אותו . ו"אין הדבר תלוי אלא בך" ולא באף אדם אחר.
תקחי את גורלך בידייך ואל תלכי שווא אחרי תעתועי היצר הרע ותעתועי הדימיון .
ואם את מרגישה שהפתרון הוא לעזוב את השירות הלאומי או לעבור למקום אחר אז תעשי זאת! ואל תחששי משום דבר .
איזרי אומץ לעזור לעצמיך!!
ו"לא הדיבורים עיקר אלא המעשים"
כדאי לך לקרוא תהילים על בסיס יומי .
בהצלחה,
עוזיאל
.