שיפור ההתנהגות כלפי כולם

שלום לך,
כתבת שלאחרונה היו לך הרבה בעיות באמונה, ואתה מנסה לתקן את עצמך מכל מידה שלילית. קודם כל, יישר כוח! הרמב"ם כותב שדבר ראשון על החוטא השב בתשובה הוא להכיר בכך שהוא חטא, ושעליו לעשות תשובה. חצי דרך כבר מאחוריך.
ביקשת דרך שתעזור לך לעשות את הצעדים הנכונים בדרך לתשובה שלימה. הרב סולובייצ´יק מציע דרך טובה, ואני אכתוב לך אותה כאן. הוא ממשיל את החוזרים בתשובה לשני סוגים: האחד – בשיטת ה"זבנג וגמרנו", והשני – המעגלי. השיטה הראשונה, במילים פשוטות היא להחליט שמהיום אני צדיק, ויותר אף פעם לא עובר עבירה. דרך זו נשמעת טוב, אך לאורך זמן היא חלשה. למשל, אדם שמן, ומחליט תוך יום אחד להפסיק להשמין לפתוח בדיאטת "רצח". אז זה טוב יום או יומיים, לפעמים אף פחות מזה, אבל לאט לאט מתחילים להישבר: "היום שבת אז מותר..." או "ביס אחד לא יהרוג אותי..." וכו´.
השיטה המעגלית תופסת את רעיון התשובה בצורה שונה לחלוטין. המעגל שמדובר עליו הוא חייו של האיש. כדי להבין למה אני מתכוון, ניקח כדוגמה שתיל צעיר. כשנוטעים אותו גזעו דק עד מאוד. בכל שנה ושנה מתווספת לו שכבה נוספת, עד שלאחר כמה שנים הוא כבר בעל גזע עבה. כך גם החיים. בכל שנה ושנה חוזרים לראש השנה (אם לוקחים את דרשת הרב סולובייצ´יק לגמרי) או ליום אחר שבו מתחילים את התשובה.
כשמחליטים באותו היום לעשות תשובה יודעים שיוצאים למסע ארוך בדרך לתשובה. ובדברים שנפלנו בהם, נתקן אותם אחד אחד, לא את כולם ביחד. יש לבחור כל פעם רק שניים או שלושה דברים לתקן, וכאשר נגיע במסע מחדש לנקודות בהם נפלנו נשתדל לתקן אותם. לאחר תקופה, חזרנו לנקודת ההתחלה. הנקודה שבה התחלנו כבר קיבלה נפח נוסף, כי כבר החלטנו לתקן כמה דברים. עכשיו המסע ממשיך: תיקנו כבר שתי "נקודות רעות", וכשנעבור בניסיון שלהן לא ניפול, כי כבר התרגלנו לעשות את ההפך הטוב להן. שתי הנקודות החדשות ייתקנו במסע הזה, וכן הלאה וכן הלאה במסעות שאחריהם.
במקרה שלך, תיארת את עניין הקללות והג´ינסים. קבל על עצמך בתחילת המסע לוותר על שתי קללות, וללכת עם ג´ינסים יותר צנועים, ותקבע לעצמך זמנים של חודש. בחודש הזה תתרגל לא לקלל את שתי הקללות האלה, ואת העניין הזה של הג´ינסים. וכן עוד משהו לעצמך סתם: ללמוד משהו, לקרוא תהילים וכל דבר אחר שיגרום לך להרגיש שאתה מתקדם בדרך התשובה שלך. לאחר חודש, בתקווה שאתה עומד בדברים שהצבת לעצמך תמשיך ותיקח על עצמך דברים נוספים, הכל בקצב שלך.
לאחר זמן, אני מקווה שהדרך שהצעתי לך תעזור. שם המשחק הוא אמינות כלפי עצמך, ולא לחשוש לקחת על עצמך דברים. הקצב הוא בידיים שלך, לא מהר מדי ולא לאט מדי.
מקווה שלא הטפתי לך מוסר כמו שבקשת, אלא הצעתי לך דרך לצעד הנכון.
נתי כבודי, צוות ישיבת הר עציון