שינוי מנהג האם האשה צריכה התרה?

ב"ה



ברכה ושלום.


בעניין יהדות הולכים אחרי האשה ובעניין מנהגים הולכים אחרי הבעל.
יש פעמים שניתן לקיים גם מנהגי האשה וגם מנהגי הבעל וזה רק כשזה בא מתוך רצון טוב וכשאין סתירה בין המנהגים.

אני מעתיק לך קובץ הלכות בעניין זה מתוך ספר "הלכות חגים" של הרב מרדכי אליהו שליט"א:(עיין בסעיף ד')
********************************************

ב.
מי שרוצה להתחיל לנהוג באיזה חומרה חדשה, יעשה תנאי לפני כן שעושה המנהג הזה בלי נדר. וכל זאת משני סיבות א\ כדי שאם ירצה יוכל להפסיק את המנהג הזה בלי התרת נדרים. ב\ שאם פעם אחת יכשל בו בלי כוונה - לא יענש על כך.
ג.
כל הרוצה לשנות מנהגו יעשה לפני כן שאלת חכם כי יש מנהגים שנהגו במקום מסוים בגלל חשש שהיה בזמנם ועבר, ויש מנהגי איסור בגלל תקנה או הסכמה של ציבור. ולכן מי שרוצה לשנות מנהג לפעמים הוא צריך "התרת נדרים" ולפעמים אין צורך ולפעמים לא תועיל התרת נדרים. על כן תמיד צריך שאלת חכם.
[ד.
אשה שנשאת - אשה שנהגו בבית הוריה איסור באכילת אורז בפסח או במנהג איסור אחר המתחתנת עם בעל הנוהג בזה היתר, תעשה "התרת נדרים" על מנהגה שמקדם ותהיה מותרת באכילה כמו בעלה. אמנם אינה חייבת לאכול אם אין רצונה בכך. ומותר לה לבשל לבעלה אף אם היא אינה אוכלת מכך. \לעניין בישול ביום טוב תעשה שאלת חכם. - ועיין שו"ת רב פעלים ג, או"ח ל\. ]
ה.
מי שמתארח אצל חבירו לא יאכילנו דבר האסור לו. ונהגו שלא להגיש לאורחים בפסח אלא רק דברים שאין עליהם שום חשש כגון תמרים ושקדים.
ו.
אשכנזים נהגו לא לאכול בפסח קיטניות ירוקות או יבשות ובכלל זה אפונה, שעועית, תירס, שומשום, סויה, חרדל, גרעיני חמניות ועוד. \רמ"א תנג סע' א\. ובירושלים נהגו האשכנזים לאכול קטניות ירוקות.
ז.
מעיקר הדין לא קיבלו עליהם הספרדים את האיסור לאכול קטניות בפסח. אבל יש שהחמירו בזה שלא לאכול כלל. ויש שנהגו לא לאכול קטניות יבשות אבל קטניות טריות הם אוכלים. ויש נהגו לאסור כל קטניות והתירו אורז. ויש שנהגו לאסור כל קטניות יבשות והתירו קטניות קליות. ועוד מנהגי חומרות יש כגון אלו שלא השתמשו בשמן העשוי מקטניות אלא בשמן זית בלבד. ויש שלא השתמשו בסוכר מחשש לחמץ בתהליך היצור. וכל אחד ינהג בענין זה כמנהג אבותיו, ואם רוצה לשנות - ישאל שאלת חכם.
ח.
גם הנזהרים מקטניות בפסח, אין להם להחמיר בתרופות העשויות בתערובת קטניות.
ט.
מי שנוהג איסור בקיטניות יכול לאכול אוכל בלי קטניות אצל מי שנוהג בהם היתר כיוון שהכלים לא נאסרים. ובלבד שלא יאכל קיטניות ממש. \שו"ע תנג סע' א "









בברכה,



עוזיאל



.