שאל את הרב

שינויים בהלכה ומחלוקות- היתכן?

חדשות כיפה חברים מקשיבים 30/05/01 08:03 ח בסיון התשסא

שאלה

איך זה הגיוני שההלכה משתנה עם השנים?

קראתי לאחרונה שבזמן התנך מי שהיה אונס מישהי אחר כך היא היתה חייבת להתחתן איתו , איך זה הגיוני??? בזמן הזה אף רב בישראל לא היה מעיז להעלות רעיון כזה.

ובכלל, לתורה שבכתב יש כ"כ הרבה פירושים אז איך אפשר לדעת מי צודק? תמיד במקום שספרדים מקלים אשכנזים מחמירים ובמקום שאשכנזים מקלים הספרדים מחמירים , אז מישהו מהם היה חייב לעבור עבירה , כי יש אמת אחת! איך זה הגיוני? אשמח אם תענו לי תשובה ולא תפנו אותי לספרים . תודה רבה מראש!

👈 אומץ הוא לא רק בשדה הקרב - הכנס שישבור לכם את הקונספציה. יום ראשון הקרוב 31.3 מלון VERT ירושלים לפרטים נוספים לחצו כאן

תשובה

התורה שנתן ד' למשה רבנו ולעמ"י בסיני היא, באמת, תורה נצחית. אחד מעיקרי האמונה שמונה הרמב"ם הוא שזאת התורה שבידינו לא תהא מוחלפת. אמנם, משה קיבל בסיני שתי תורות, כידוע- תורה שבכתב ותורה שבע"פ. בתורה שבכתב לא יתכן כל שינוי שהוא. בתורה שבע"פ ישנם פרטים רבים מאוד שלא בהכרח נאמרו כןלם בסיני. בסיני ניתנו למשה היסודות והעקרונות של התורה שבע"פ. חלקי התורה שבע"פ הם חמשה (כך מחלק הרמב"ם בהקדמתו למשנה): א. הפרשנות למצוות שבתורה שבכתב, פרשנות שבלעדיה אי אפשר לקים מצוות אלו, כגון הפרשנות ש"פרי עץ הדר" המוזכר בפרשת אמור הוא אתרוג ולא פרי אחר. בפרשנויות בסיסיות אלו אין מחלוקות ולא יתכנו בהם כל שינויים שהם.
ב. "הלכה למשה מסיני"- רשימת הלכות (מצומצמת למדי) שאין להן מקור בתורה שבכתב ועברו במסורת ממשה רבנו שקיבלן בסיני, כגון ענין ה"שעורים"- "כזית", "כביצה" וכד'. גם בחלק זה לא אפשרי שינוי שהוא.
ג. הלכות שנלמדות ע"י י"ג מדות שהתורה נדרשת בהן- "קל וחומר", "גזירה שוה" וכד'. למשה ניתנו היסודות, דהיינו הכללים שעל פיהם אפשר להוציא הלכות נוספות מהתורה שבכתב. בחלק זה נפלו מחלוקות בין חכמי ישראל. אמנם, אין בסמכותנו, כיום לשנות הלכות אלו או ללמוד הלכות חדשות ע"י י"ג מדות. גם כאשר למדים הלכות חדשות ע"י י"ג מדות אין בכך משום שינוי של התורה, ח"ו, אלא משום שמוש בכללים אותם קיבל משה מסיני.
ד. גזירות וסייגים שהוסיפו חכמי ישראל, כשראו צורך לבצר מעמדן של מצוות מסוימות שיש חשש שלא יקפידו די הצורך בקיומן. דוגמה לכך היא ההרחקןת הרבות שקבעו חז"ל באיסורי עירוב בשר עם חלב. לחלק זה נותנים חז"ל עצמם תוקף שונה מאשר לדיני התורה ולכן גם בו אין משום שינוי מדיניה של התורה. אדרבה, מטרת הסייגים היא, כאמור חיזוק דיני התורה עצמם.
ה. תקנות שתיקנו חז"ל בדורות שונים ומסיבות שונות. דוגמה לדבר שינויים בדיני כתובה שהנהיג שמעון בן שטח. גם חלק זה כקודמו תוקפו מדרבנן ולא מדאוריתא ואינו משנה מהתורה.
כאשר מדברים היום על שינויים המותרים והנצרכים להיעשות בהלכה ע"י חכמי ישראל מתכוונים בעיקר לחלק החמישי, ואכן תקנות שונות תוקנו אף בדורנו, כגון קביעת סדרי תפילה ליום העצמאות, קביעת רף גיל ילדים חדש לענין חיוב האב לזון את בניו ועוד.
דבר חשוב נוסף שחכמי ישראל יכולים וצריכים לעשות הוא החלת עקרונות הלכתיים הקיימים בתורה שבכתב ובחלקי התושב"ע על מציאויות מתחדשות. גם כאן אין שינוי, ח"ו, של התורה ושל ההלכה אלא התאמת עקרונות הלכתיים מקוריים למציאות המשתנה. מבחינות אלו הולכת התורה שבע"פ ומתעצבת ע"פ אופיו של עמ"י בדורות השונים, ועל פי המציאויות המשתנות. אין כאן שינוי של ההלכה אלא התעצבות שלה ע"פ עקרונות המעוגנים בה עצמה. גם בחלק הגזירות יש אפשרויות שונות לשינויים, בנסיבות מסוימות. אפשרויות אלו מעוגנות בהלכה ופרטיהן רבים. הרמב"ם ריכז הלכות אלו ב"הלכות ממרים" שבספר "שופטים" אשר ב"יד החזקה".

לגבי דין אנוסה- זוהי טעות נפוצה, אך אין דין כזה בתורה. הדין המופיע בפרשת כי-תצא, כפי שהסבירוהו לנו חז"ל הוא שאם האשה האנוסה חפצה מרצונה החופשי לחיות עם מי שאנס אותה כאיש ואשה אזי האנס אנוס להסכים לרצונה זה ונשללת ממנו היכולת לגרשה! יתכן מצב שבו האנוסה תרצה בכך מחשש שלא תצליח למצוא מישהו אחר שירצה לשאת אותה, אך, כאמור, בודאי שאינה כפויה לכך, אדרבה, היא שיכולה לכפות אותו.

לגבי ענין המחלוקות- האמת היא אחת אלא שהיא מורכבת ויש לה פנים שונים. יש רעיון אמיתי ועמוק במה שאומרים בית הלל שביום הראשון של חנוכה צריכים המהדרין מן המהדרון להדליק נר אחד ויש אמת גדולה בקביעתם של בית שמאי שעליהם להדליק שמונה נרות ביום זה. יש מקום אמיתי לפרש מחלוקת זו כשיטת התוס' ויש מקום אמיתי לפרשה כשיטת הרמב"ם, וכן הלאה. אמנם, להלכה צריך להכריע מה עושים, אך יתכן שפוסק מסוים יכריע כצד א' ופוסק אחר יכריע כצד ב'. אין כאן חוסר אמת. יש חכם שעל פי תפיסתו בתורה נוטה יותר לצד א' שבאמת, ואילו חכם אחר נוטה לצד ב'. ולא רק שני צדדים יש בכל אמת, שכבר אמרו חז"ל שיש מ"ט פנים לטהר ויש מ"ט פנים לטמא. אין זה אומר שהכל אמת. יש גם שקר בעולם, ויש גם סתם טעויות, אך אנו מדברים על מחלוקות שבין גדולי ישראל מתקופות שונות שאיון אנו חושדים בהם כשקרנים, ח"ו.
אכן, ישנו ביטוי בחז"ל שהתרבו מחלוקות בישראל מפני שהיו תלמידים ש"לא שימשו כל צרכם", דהיינו שבתקופות קדומות יותר היו תלמידי החכמים גדולים יותר בשכלם ובכח זכרונם, ובמשך השנים הדלדלה היכולת של החכמים ביחס ליכולותיהן של רבותיהם. בכל אופן, חכמי ישראל שבכל הדורות מנסים תמיד לברר את האמת על בוריה כפי מיטב הבנתם ויכולתם, ובשיא היושר המוסרי והאינטלקטואלי.
לסיכום- הנוהג כמנהג מסוים של אבותיו, או ע"פ פסיקה בה נוהגים בני עדתו- כדין וכראוי הוא עושה ואין הוא ולא בן עדה אחר המסתמך על פוסק אחר עושים דבר שאינו אמיתי, ח"ו, אלא עושים הם את מקסימום האמת לפניה השונים, כפי שיכולים הם להגיע אליה, ע"פ כללי הפסיקה וכו' .
שי,חברים מקשיבים

הערה: דברים אלו הם נקודות למחשבה שראוי להרחיב בהם. לא ניתן למצות נושאים יסודיים ועמוקים במספר שורות בלבד . אנו ממליצים לקרוא על כך בספרים, לשמוע קלטות בנושא או לדבר אישית עם רב.
וכמובן אם יש צורך תמיד אפשר לפנות אלינו - הקו הפתוח "חברים מקשיבים" - טל' 02-6518388 (ימים א'-ה', משעה 21:00 עד 1:00 בלילה, ניתן להשאיר הודעות בכל שעות היממה) ,פקס 02-6520636, ת.ד 36031 י-ם 91360 ,דוא"ל aviya@maale.org.il או דרך האתר של מעלה.

👈 ביום ראשון כ"א אדר ב (31.3.24) תחת הכותרת "האומץ לדבר על זה" יתקיים כנס מיוחד בנושא מתמודדי נפש בצל המלחמה. לפרטים נוספים לחצו כאן

כתבות נוספות