שאלה
כבוד הרב שלום!
אני מקפיד מאד לגבי העניין של דיבור עם נשים.
מתוקף תפקידי כמדריך בבני עקיבא אני נתקל ביותר ויותר חניכים (שלי) שאצלם שיחה בטלה עם אישה הוא דבר רגיל.
אין בכוונתם בשיחות כאלה לדברים אסורים כאלה ואחרים חלילה (אין נגיעה וכדו'), אלא שכמו שלבחור בגיל 15 יש חברים בנים, אז גם יש לו חברות בנות - ומבחינתו הוא לא רואה בכך שום פסול, אע"פ שקלות הראש והדברים הבטלים בשיחתו עם חברותיו רבים.
לכן שאלתי היא - א.האם יש מקום להתיר דבר כזה? ואיך ניתן למגר תופעה זאת בדרכי שלום?
ב.לאחר שיחה ארוכה עם חניך בנושא זה ממש הוא העלה נקודה נכונה - האם יש עניין של צימצום שיחה עם אישה גם בזמננו? - הרי רובם המוחלט של החניכים והמדריכים בסניף אינם מקפידים על זה, וזה נעשה כהיתר.
תודה ושבת שלום!
דן
תשובה
שלום
א.אין מקום להתיר קרבה של חיבה בין בנים לבנות. מיגור התופעה הזו היא בחינוך לערך הצניעות ובדוגמא אישית, ולא בכפיה.
ב.ודאי אסור גם בימינו לשוחח באריכות עם נשים ולהתקרב לנשים שאינך נשוי להן. העובדה שיש חולשה בעולם אינה מתירה לעבור על דבר ד'.
כל טוב