שאלה
שלום.שאלתי היא
1)מהם הגבולות של דיבור בין בנות לבנים ,כמה לדבר,והאם זה תלוי בגיל?כי אני מדבר עם בנות שירות(גדולות ממני ב4 שנים הערך)-הרבה מאד.מה הגבולות?
2)בחברי'א ב' אחרי הפעולת ערב שבת ישנו זמן שכולם מדברים עם כולם...בנים-בנות חופשי.מה הגבול של זה?ועל מה מותר לדבר?
תשובה
בעזה"י
שלום,
אינני חושב שאפשר לשרטט גבולות ברורים ומדוייקים שיתנו מענה לכל מילה ומשפט- האם מותר או אסור.
יש הדרכות של חז"ל ויש ללכת לפיהן ולבדוק בכל מצב כיצד ההדרכות מדריכות אותנו:
הפוסקים קבעו כי אין להקל ראש עם האשה: כלומר שיחות סתמיות, הרצת צחוקים, קלות ראש, סתם לפטפט אסורים.
מעבר לכך קבעו חז"ל כי אין להרבות שיחה עם אשה ובוודאי במקרה כזה של בנים ובנות שאינם נשואים.
דיבורים עניינים- דברים שקשורים לעבודה, לעסקים, לפרויקטים וכו' מותרים ובלבד שיזהרו לא לגלוש מעבר למותר.
אני יודע שבהרבה חברות-נוער יושבים כל ה"שבט" או ה"חברה" או "הגרעין" ביחד בערב שבת ומפטפטים.
לעניות דעתי, אם החבר'ה כבר מבוגרים יחסית (נאמר אחרי י"ב) ויש סיכוי שאולי יצאו קשרים אמיתיים ועמוקים שיביאו לחתונה- יש מקום להתיר.
ובתנאי שלא מדברים על שטויות ועל דברים בטלים ולא סתם מריצים צחוקים (ובוודאי לא מדברים דיבורים אסורים של לשון הרע, רכילות וכו').
אם השיחה נסובה סביב נושאים אמיתיים של תכנים ודלמות ושאלות מהותיות, ואם מקפידים שלא להגיע לקלות ראש, ולא פוזות ולא צחוקים ריקים ולנסיונות שקר להרשים אחד את השניה וכו'
יש מקום להקל.
ואם אי אפשר, ואם יש ספק- לתפוס אומץ ולעזוב...
בהצלחה
אור
צוות ישיבת צפת
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם