שאלה
בס"ד.
שלום,
קראתי פה באתר תשובה של הרב ששאלה "למה,בעצם,לא נישאים אם 'זה מגיע', רק בגלל הנורמות של העולם ה'חילוני' ש18 זה צעיר מדי?" וחברה שלי אמרה לי ששמעה בשיעור של רב שאינני זוכרת את שמו שאסור להגיד 'לא' לשידוך,משום שזה יכול להיות זה.
אז השאלה הראשונה שלי היא האם זה נכון לגבי כל המקרים או רק שכדאי לקת זאת בערבון מוגבל?
האם גם אני צריכה לומר 'כן' כי יכול להיות שזה הוא למרות שאני מתעקשת על עוד שנה של שירות לאומי,שיכול אפילו להיות בתפוצות, ושואפת לעוד שנה מדרשה <אני צעירה,ולכן 'יש לי זמן'>?
בכל מקרה,חברה שלי התעקשה שיש לה מישהו לסדר לי.. ואפילו נתנה לו את המספר שלי למרות מחאות נמרצות מצדי שאני לא מעוניינת. נפגשנו והיתה בינינו כימיה נהדרת,אך מכיוון שיש לי עוד תכנונים ללפני החתונה <במשך לפחות שנה וחצי> ומכיוון שהוא <בשיעור א'> רוצה להתחתן אך ורק אחרי הצבא,החלטתי שלא להמשיך כרגע.
זה שבר אותו לגמרי. הוא בחור מקסים ורציני שלומד באחת הישיבות היותר נחשבות. הוא פשוט מדהים! ואמר לי כל הזמן לסמוך עליו ושיהיה בסדר,אבל הרגשתי שזה בא ממקום לא נכון ולכן יצמח באופן שגוי.
אני יודעת שזו שאלה של גן חובה,אבל- אם עשיתי דבר כ"כ נכון,למה כ"כ קשה לו? ולי? אני שלמה עם ההחלטה שלי,אבל לא עם מה שהיא גרמה.
שאלה שלישית ואחרונה- אם החיצוניות מפריעה לי <למשל-הוא נמוך ממני ב5 ס"מ>,עדיף לקטוע את זה מאשר לפתח תלות רגשית?
אני אודה לכם אם תפרסמו את השאלה ללא פרטים מזהים <כמו גילי וכו'> כי אני בטוחה שיש עוד הרבה בנות שהשאלות האלה מציקות להן.
תודה רבה!
שירה.
תשובה
שלום וברכה,
את מתארת מחשבות ותחושות אשר אינן פשוטות, בנושא כ"כ חשוב ורגיש כמו בניית בית בישראל.
ננסח את שאלתך הראשונה בצורה קצת אחרת:
1. האם עלי לוותר על תוכניותיי (שנה שניה ש"ל ושנת מדרשה) רק משום שמציעים לי הצעות רבות, חלקן אפילו טובות (הבחור הנ"ל)?
תשובתי: התפיסה של "לא להתחתן לפני גיל 18" אינה שייכת לעולם החילוני בלבד. גם בתורה נאמר "על כן יעזוב איש את אביו ואת אימו והיו לבשר אחד". התורה אומרת איש ולא ילד... האדם צריך לבנות את עצמו ואת אישיותו לפני שהוא יכול ומוכן להיפגש עם עוד אדם ולבנות עימו את ביתו. (בוודאי שאין אנו אומרים לחכות עד גיל מאוחר, שאז האדם כבר כ"כ מעובד מבחינת אישיותו שקשה לו מאד להיפתח לעוד אישיות ולעבוד איתה עבודת חיים). לכן, בוודאי שאם את מרגישה שהדבר הנכון בשבילך ובשביל בניית אישיותך זה לשרת שנת שירות שניה וללמוד שנה במדרשה, זה דבר שיש לעשותו, וודאי שלפני הנישואין. במיוחד כאשר אלו דברים הבונים באמת את האישיות ומפתחים אותה ובעזרתם תגיעי, בע"ה, לאיש המיועד לך יותר מוכנה ומפותחת. כל אלו הם סיבות מוצדקות בהחלט לדחיית התחלת המפגשים עם בחורים, זאת בנוסף לגילך הצעיר, יחסית...
2. האם אסור לאמר לא לשידוך, כי זה יכול להיות הזיווג משמיים?
למרות שזו אינה הפעם הראשונה שאני שומע על זה, אני מתרעם מחדש. איפה שמענו שאדם חייב להיענות בחיוב להצעה שאינה מתאימה לו. יכול להיות שהיא אינה מתאימה מצד הבחור המוצע, או שאינה מתאימה כי אני חושבת (וזה בהחלט מותר לי לחשוב כך) שאני עדיין לא רוצה להפגש למטרת נישואין.
אנחנו לא עוסקים בגזירות משמיים, איננו יודעים מיהו הזיווג שלנו ועלינו לעשות את ההשתדלות במסגרת המאד מאד ארצית שאנו חיים לפיה.
3. באשר לשאלתך, לגבי הבחור שאיתו נפגשת:
נראה לי, שכרגע כדאי לעצור. יתכן שבסופו של דבר תתחתנו, אך כרגע זה מוקדם. כדאי לתת לשניכם עוד זמן "להבשיל"- להגדיל את אישיותכם, ואולי מתוך בשלות זו בעוד זמן יהיה שייך להיפגש שוב.
למרות שהבחור קבל את זה קשה, כמו שכתבת זה שבר אותו לגמרי, זה לא יהיה נכון להחליט החלטה שאינך שלימה איתה רק בגלל זה. אני לא אומר שאיננו צריכים להיות רגישים לזולתנו, להיפך, אבל עלינו לדעת שלכל דבר יש מחיר, וצריך לשקול את הכל בזהירות גדולה.
4. בעניין הגובה- זה תלוי בך ובמידה שזה מפריע לך. אם זה מפריע לך מאד, לא כדאי להמשיך.
הרבה בהצלחה בכל הברורים,
שתזכי לבנות בית נאמן בישראל עם האדם שהכי מתאים וטוב לך,
בעיתו ובזמנו,
כל טוב,
דוד
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם