שאלה
בס"ד
שלום וברכה!
איך זה שבחור ישיבה בן 21-22 לא מוכן עדיין לצאת לשידוכים?ולמה בנים לוקחים את הזמן בעניינים הללו? האם לא מעודדים בישיבות
לצאת מוקדם או כל אחד כפי מוכנותו?
תודה רבה.
תשובה
שלום לך
הציבור הדתי לאומי לוקח על עצמו משימות רבות וכך נוצר מצ"ב שבחור נדרש גם לשרת בצבא וגם ללמוד תורה ברצינות וגם לרכוש מקצוע ולעיתים אף לעבוד ע"מ לממן את לימודיו או חתונתו
מעבר לכך ישנה בעיה של חוסר ניצול הזמן בישבות התיכוניות ולכן עד שהמציאות תהיה מתוקנת אנו ממליצים לפחות לבנות שאינן צריכות להעמיק בלימוד התורה ולשרת בצבא להזדרז בלימודים האקדמאים שלהן כך שתוכלנה לסיים אותם לפני החתונה וכך ירד הועמס הכללי על המשפחה
ומצ"ב מאמר מסספר פניני הלכה לרב אליעזר מלמד בעניין זה http://www.yeshiva.org.il/midrash/Hmidrash.aspx?cat=149
בברכה אייל משה
ו - גיל הנישואין
שאלת גיל הנישואין היא שאלה מסובכת. בעצם היינו צריכים לומר לכאורה, שכשם שבכל המצוות אדם מתחייב מגיל בר המצווה, כך גם במצוות הנישואין. אלא שמצד שני, ודאי שאדם לא יכול להתחתן לפני שהוא מגובש בדעתו ואישיותו, כדי שיוכל לקיים במלוא האחריות את המצווה המרכזית העומדת ביסוד החתונה, מצוות "וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ" (ויקרא יט, יח), שאמר האר"י הקדוש שעיקר קיומה הוא בין בני הזוג. וכן לא יתכן שאדם יתחתן לפני שהוא מסוגל לפרנס את משפחתו.
ועל כן אמרו חכמים במשנה במסכת אבות (ה, כא): "בן שמונה עשרה לחופה", כי עד גיל שמונה עשרה ראוי לנער ללמוד תורה ולגבש את השקפת עולמו ואת אישיותו ורק לאחר מכן לשאת אשה. אך הוסיפו חכמים ואמרו, שבכל אופן לא יעבור אדם את גיל עשרים ללא אשה, ואם עבר - עבירה היא בידו, ואף אמרו על זה דברים חריפים, שעד גיל עשרים שנה יושב הקב"ה ומצפה לאדם מתי ישא אשה, כיוון שהגיע לגיל עשרים ולא נשא, אומר: תפחנה עצמותיו (קידושין כט, ב).
אבל הוסיפו חכמים ואמרו, שאם הבחור עוסק בתורה בשקידה, ומתיירא לישא אשה שמא טורח הפרנסה יבטל אותו מלימודו, יכול לדחות את הנישואין לאחר גיל עשרים ולהמשיך ללמוד (שו"ע אה"ע א, ג). ויש אומרים שמותר לדחות לשם כך את הנישואין עד לגיל עשרים וארבע ולא יותר (יש"ש פ"ק קידושין). ויש אומרים שלשם לימוד מותר לדחות את הנישואין אף מעבר לגיל עשרים וארבע (בית שמואל א, ה). עוד צריך לומר, שברור כי בחור המתקשה למצוא את בת זוגו, אין לכוף אותו להתחתן מוקדם עם בחורה שאינה מתאימה לו. וכן מצינו בדורות האחרונים כמה מגדולי התורה שהתחתנו בסביבות גיל שלושים.
כללו של דבר, ברור מדברי חז"ל שישנה עדיפות להתחתן בגיל צעיר, עוד לפני גיל עשרים. אך יחד עם זה צריך לזכור ששלום הבית הוא הבסיס העיקרי לחיי הנישואין, ולכן יש לקחת בחשבון עוד כמה שיקולים, כמו הבגרות והבשלות הנפשית, הצורך בגיבוש האישיות עוד לפני החתונה על ידי לימוד תורה.
כמו כן אדם שעומד להתחתן צריך לדעת כי הוא מסוגל לדאוג לקיומה הכלכלי של משפחתו. וכפי שכתב הרמב"ם (הל' דעות ה, יא): "דרך בעלי דעה - שיקבע לו אדם מלאכה המפרנסת אותו תחילה, ואחר כך יקנה בית דירה, ואחר כך ישא אשה... אבל הטפשים מתחילים לישא אשה ואחר כך אם תמצא ידו יקנה בית ואחר כך בסוף ימיו יחזור לבקש אומנות או יתפרנס מן הצדקה..."
בדורות האחרונים, הלימודים לקראת רוב המקצועות אורכים זמן רב מאוד (תואר ראשון, שני או אף שלישי), וברור שדחיית הנישואים עד סיום הלימודים המקצועיים היא דחייה ארוכה מדאי. אולם נדרשת אחריות מבני הזוג, שידעו להכין תוכנית אחראית, כיצד יתקיימו בעת הלימודים המקצועיים - על ידי לקיחת הלוואות, או עזרה מההורים, או עבודה בצד הלימודים המקצועיים.
ובכן, כבר נאמר בתחילה, ששאלה זו מסובכת וקשה לענות עליה מאחר שהנסיבות משתנות מאדם לאדם. אך היסוד ברור: יש להקדים עד כמה שאפשר את גיל הנישואין, ומרגע שהבחור הגיע לבגרות נפשית ומסוגל להתמודד בהצלחה עם חיי המשפחה ועול הפרנסה - אין לעכב יותר את הנישואין.
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם