שחרית וברכות השחר בלי שינה

בס"ד

מותר להתפלל אע"פ שאדם לא ישן כלל. ולהפך אסור לאדם לישון כשהגיע זמן תפילה אלא אם כן הוא עייף מאוד שדעתו לא מכוונת.

מנהג הספרדים הוא כי מי שנשאר ער ועתיד להשאר ער כל הלילה יברך אחרי חצות לילה ברכות השחר מ"אלהי נשמה" עד "גומל חסדים טובים לעמו ישראל". אמנם ברכות "על נטילת ידיים" ו"אשר יצר" אין מברך אלא רק מי שנתחייב בהם. ולא יברך בחצות לילה את "ברכות התורה". כשיגיע הבוקר בעמוד השחר יטול ידיים בלי ברכה ויברך את "ברכות התורה".

האשכנזים בחלקם נוהגים לפי דעת המשנה ברורה שפוסק כי מי שלא ישן בלילה מברך בבוקר כל ברכות השחר חוץ מברכות התורה, ברכת "אלוהי נשמה" וברכת "המעביר חבלי שינה" שיש לגביהם ספק.

על כן יחפש מישהו שישן, או ספרדי שמברך בכל מקרה ויכון לצאת ידי חובה בברכתו.

אם אין בנמצא מי שיברך בשבילו ברכות אלו - לא יברך בעצמו אלא יכוון לצאת ידי חובת "ברכת התורה" בברכת "אהבה רבה" או "אהבת עולם" שאומרים קודם קריאת שמע ואחרי העמידה יאמר פסוק מברכת כהנים וכד'.

לדעת ר"ז וכך נוהגים חסידי חב"ד ועוד, אם אין מי שיוציאו ידי חובה - יכול לברך ברכות התורה \עין משנ"ב מז ס"ק כח\.

אם צריך לנקביו אחרי עמוד השחר - לדעת שו"ע ר"ז ינקה גופו, יטול ידיו בלי ברכת "על נטילת ידים" ויברך "אשר יצר" בלבד. לדעת המשנה ברורה יברך "על נטילת ידים" ו"אשר יצר" ואחר כך יברך ברכות התורה. \מ"ב ד ס"ק ל. משנ"ב תצד ס"ק ד שו"ע ר"ז שם\.

אם ישן ביום או בלילה אפילו "שיתין נישמין" ואחר כך היה ער כל הלילה - מברך בחצות לילה כל הברכות.

מי ששכח לברך ברכות השחר - יכול לברך כל הלילה או בבוקר ויכול לאומרם כל היום, וגם אחרי תפילת שחרית יכול לברך את כל הברכות חוץ מברכת התורה, שכבר נפטר בשעה שאמר ברכת "אהבת עולם". וחוץ מברכת "אלהי נשמה" שלא יאמר כיוון שנפטר בברכת "מחיה המתים" \בא"ח וישב יג\.

יכול לברך ברכות השחר עד השקיעה בלבד \ר"פ ח"ב ח ועיין משנ"ב נב ס"ק י ביאור להלכה שם\ ולדעת הגאון יכול לברך עד השינה.