שאלה
כבוד הרב, שלום רב!
הכרתי בחור ואנחנו בקשר מעל חודש. הכל נראה טוב וזורם ואכן הרגשנו התאמה. במהלך השיחות דיברנו על חלוקת תפקידים בבית.אני סבורה שיש לקיים שוויון ולחלוק בעבודות הבית גם כאשר מדובר בנושא המטבח. חשיבה זו אינה מקורה בפמיניזם אלא אמונה תמימה בזוגיות ושוויון בין בני הזוג. ראוי לציין כי הסכמתי לרצונו לגור באיזור ירושלים כדי שיוכל ללמוד בישיבתו, על אף לימודיי שבמרכז. הבחור סבור שישנם דברים אשר נוגעים לאשה בלבד כגון בישול, שטיפת כלים וכד'. תפישה זו מפריעה לי וגורמת לי לשקול את הקשר בשנית. הוא ציין בפני מקורות התומכים בגישתו, אך יש בי תחושה שמדובר בזמנים שונים ביחוד לאור העובדה שנשים יוצאות לעבוד,ועל בני הזוג לחלוק במטלות יחד ככל שניתן ולא שהבעל יהיה רק לעזר כאשר האשה תזדקק (כדבריו). הוא לא חושב להימנע מכל עבודות הבית, אלא אלו הקשורות למטבח בלבד (מקום שאף אני לא אוהבת אך מודעת שאצטרך ללמוד ולהתרגל). אשמח אם תאיר את עיני בנושא... האם יש בחשיבתו רמז לתפישה מיושנת אשר עלולה להתגלות בשלב מאוחר ביחסים? אודה לך אם תשיב במהרה.
בברכה,
שירן.
תשובה
בס"ד
שלום רב,
את מעלה נושא חשוב ועקרוני המעסיק זוגות רבים ,אולם יש לי הרושם ששיחות על חלוקת תפקידים אחרי החתונה
שונות בתכלית מאשר שיחות מלפני החתונה .
כאשר בעצם לא יודעים בדיוק על מה מדובר .
היהדות מדריכה את האדם בכל המצבים בהתאם להלכה ולרוח ההלכה .
הלכה יהודית כולה חסד ומדברת על חסד ונתינה .
אפילו לחבר קל וחומר בתוך המשפחה .
ההתיחסות לשני בני הזוג היא של נתינה ועשיית חסד איש לרעהו , איש עם אישתו ,ואשה עם בעלה , אין מקום בעצם לכל הדימויים התאורטיים מהם חלוקת התפקידים ...
אבל כן יש ביהדות חלוקת סמכויות והחלטה , למשל
החלוקה המוזכרת בתלמוד בין ענייני חומר ועינייני הרוח ,שבענייני החומר האשה היא הקובעת היא עיקר הבית , ובענייני הרוח -הבעל הוא הקובע (נכון שיש
לדון ולדבר רבות מה הם ענייני חומר ולהגדיר מה הם ענייני רוח ) אבל זיכרו אחים יקרים שהבית היהודי מבוסס על נתינה ,הערכה וכבוד הדדיים ,שזה החינוך הנכון ביותר לדורות הבאים .
בברכה