שבת

שלום
לענ"ד אסור, ולמעשה מי שמכריע בשאלות אלו הם גדולי הדור שבידם להכריע מה נקרא צורך גדול והפסד וזילות השבת. ולקמן ביאור הצדדים השונים שיש בשאלה זו ע"פ ספר פניני הלכה ועיון בפוסקים.

ישנה מחלוקת האם שימוש בחשמל כשאין חוט להט אסור מהתורה או מדרבנן.

דעת מרן הרב קוק - שכל השימוש בחשמל בשבת אסור משום הבערה, (כמובא באורח משפט ע-עא) - לא נודעה כל כך, שכן שו"ת ´אורח משפט´ נדפס בשנת תשל"ט, ואילו עיקר דיוני אחרוני זמנינו בסוגית חשמל נתקיימו כשלושים שנה קודם, כאשר החזו"א נטה לומר שהאיסור מהתורה משום ´בונה´, ורבים חלקו עליו, ומהם הרב אויערבאך והרב ולדינברג. אולם יש עוד כמה אחרונים שכתבו כדברי מרן הרב קוק שכל שימוש בחשמל אסור משום מבעיר, כ"כ משפטי עוזיאל או"ח ב, לו, ב; ישכיל עבדי ה, לח; הרב זילבר בברית עולם המבעיר והמכבה ס"ק א; שו"ת מים חיים או"ח קלד, לרב יוסף משאש.

ואף שרבים מהאחרונים קבלו את דברי רש"ז אויערבאך שאין איסור תורה בחשמל, מ"מ חששו לכתחילה לדברי הסוברים שהאיסור מהתורה. ובאג"מ (ג, מב; ג, נה; ד, פד), הדבר אינו מוכרע.

ונראה שהעיקר להורות כמרן הרב שכל שימוש בחשמל אסור מהתורה. אלא שבשעת הדחק אפשר לצרף את דעת הסוברים שהאיסור מדרבנן. אמנם הדרך להתיר שימוש במכשירים חשמליים בשבת היא בהפעלתם מערב שבת. ובשעת הדחק על ידי פעולת גרמא, היינו שפעולת האדם לא תגרום באופן ישיר ולא באופן מיידי להפעלת המכשיר אלא בדרך עקיפה ולאחר זמן.

שכן מן התורה פעולת ´גרמא´ מותרת בשבת, שנאמר (שמות כ, י): "לֹא תַעֲשֶׂה כָל מְלָאכָה", ולמדו מזה חכמים (שבת קכ, ב), שדווקא עשייה אסורה אבל ´גרמא´ מותרת. ובשו"ע שלד, כב: "גרם כיבוי מותר". והוסיף הרמ"א שההיתר דווקא במקום הפסד. וכתב בבאו"ה, שההיתר אינו רק לעניין כיבוי שהוא מלאכה שאינה צריכה לגופה, אלא אף בכל המלאכות גרם מלאכה מותר במקום הפסד.

לענ"ד נראה שאסור לפתוח את החלון ע"י שעון שבת
א. כי לרוב הפוסקים גרמא הותרה רק במקום הפסד
ב. כשמתרגלים להפעיל את החלון באופן זה יש חשש שזה הופך להיות דרכו ומבטל את הגרמא
ג.הדבר נראה כמעשה חול וכפגיעה בכבוד השבת שכן באופן זה ניתן להפעיל את כל המכשירים בבית וכ"כ הגאון הרב דוב ליאור שליט"א שאסור לכתחילה להפעיל את שעון השבת של המזגן לזמנים קצרים כך שהאדם יבחר מתי נח לו להמשיך מצב - משום עובדין דחול.
ד.יש אומרים שהכפתורים מוקצים

בברכה אייל משה