שבת

בס"ד

שבט תשס"ד

טל היקרה!

אנסה לכוון אותך אל היסוד הפנימי העיקרי של יום השבת.

את בעבודתך לבית הספר, תוכלי לפתוח ספר 'קיצור שולחן ערוך' בהלכות שבת, בעיקר לגבי ההכנות ליום השבת, סעודות שבת, ואולי קצת מן הדברים שאנו נמנעים מלעשותם ביום השבת. כמו כן תוכלי לפתוח בפסוקי התורה בקשר לשבת. וזמירות שבת שיש בסידורים אחרי תפילת ערבית לליל שבת. נסי לראות איך השבת כולה מכוונת אל היסוד האחד הזה שאנסה לתאר לך אותו בתמצית.

יום השבת הוא יום של התייחדות עם הרוחני שבתוכנו. יום של התכנסות פנימית, עם המשפחה ועם עצמנו. כל השבוע אנחנו רצים לבית ספר, לעבודה, לקניות, לחנויות, מכינים שיעורי בית, עובדים ועמלים. אין לנו כל כך זמן להרגע, ולתת לרוחני שבתוכנו את האפשרות לבא לידי ביטוי.

לשם כך, ביום השבת על פי ההלכה היהודית, אנו מרגיעים את הגוף, נותנים לו את מזונו, ומונעים ממנו כל פעולה של עשיה ויצירה. הכל כדי שירגע. אנו נשמרים ממחשבות על עבודה. אנו מדברים שונה. לא מדברים דיבורים של חול, לא כסף. עוצרים את הרדיפה היומיומית אחרי השגיות כזו או אחרת. ומתענגים על ד'. מתענגים רוחנית פנימית.

יושבים עם כל המשפחה, אוכלים ביחד, שרים ביחד, מדברים דברים רוחניים דברי תורה ביחד. זה גם הזמן המתאים לשבת ברגיעה אם אבא או אמא, ולשוחח איתם, וללמוד איתם משהו רוחני תורני, ועדיף שלא כדי להכין שיעורי בית או להתכונן למבחן, אלא כדי לפרנס את הרוחני הנשמתי שבתוכנו.

וכה כתב הרב אברהם יצחק הכהן קוק בהקדמה לספרו 'שבת הארץ' –

"היחיד מתנער מחיי החול לפרקים קרובים, בכל שבת. בא שבת באה מנוחה. מתחלת הנפש להשתחחר מכבליה הקשים. ביום הניח ד' לך מעצבך ומרוגזך ומן העבודה הקשה אשר עובד בך. ומבקשת היא לה אז נתיבות עליונות, חפצים רוחנים, כפי טבע מקורה... ונועם אלוקי המתכנס לנקודה רוחנית של נשמה יתרה, שרוי בליבו של כל יחיד מבניה."


בהצלחה

יצחק חי זאגא