שאלה
הגר"א הורה ללמוד את שבע החכמות.
והרי הן, על פי ספר "קול התור":
1. חכמת החשבון, התכונה והמדידה.
2. חכמת הרפואה והצמיחה.
3. חכמת היצירה וההרכבה.
4. חכמת ההיגיון, הדקדוק והמשפט.
5. חכמת התיקון והשילוב.
6. חכמת הניגון והקדושה.
7. חכמת הביגו"ר (=בין גשם ורוח) וכוחות הנפש.
האם אפשר לקבל ביאור, מה פירושה של כל חכמה (לפחות של אלה הפחות מובנות מביניהן)?
תודה רבה!
תשובה
שלום וברכה
אני לא בקיא בתחום.
כך כתב על זה פרופ' דוד אסף:
שבע החכמות - במחשבת ימי הביניים נחלקו תחומי הידע לשבע חטיבות (מתמטיקה, הנדסה, מוזיקה, אסטרונומיה, טבע, תיאולוגיה, פילוסופיה), ובהשאלה הכוונה למי שבקי בכל תחומי הידע האנושי. וכך כתב ר' ישראל משקלוב בהקדמה לספרו פאת השלחן, ירושלים תשי"ט, ה ע"א: "כה אמר [הגר"א] כל החכמות נצרכים לתורתנו הק'[דושה] וכלולים בה, וידעם כולם לתכליתם. והזכיר חכמת אלגעברע ומשולשים והנדסה וחכמת מוסיקא ושיבחה הרבה... וביאר איכות כל החכמות ואמר שהשיגם לתכליתם. רק חכמת הרפואה ידע חכמת הניתוח והשייך אליה... ועל חכמת פילוסופיה אמר שלמדה לתכליתה." המיתוס על בקיאותו המופלאה של הגר"א, שראשיתו עוד בחייו, טופח והתעצם לאחר מותו בידי אורתודוקסים ומשכילים כאחד, וכל חוג השתמש במיתוס זה לצרכים אחרים, ראו: ע' אטקס, "הגר"א וההשכלה - תדמית ומציאות", פרקים בתולדות החברה היהודית בימי הביניים ובעת החדשה, מוקדשים לפרופסור יעקב כ"ץ, ירושלים תש"ם, עמ' קצב-ריז.
כל טוב