שבע ברכות בשנת אבל

שלום וברכה!
ראשית אומר שבכל הקשור להלכות אבלות, ובמיוחד לשילוב העדין ביניהן ובין שמחות, הדבר הנכון ביותר הוא לשאול רב המקורב ככל האפשר למשפחה, שהרי "אין לדיין אלא מה שעיניו רואות".
על פניו נראה שיש להחמיר, כיוון שבשנת האבל אסור לאבל להשתתף בשום סעודה חגיגית. (שו"ע ורמ"א יורה דעה סימן שצא)
אמנם- לעניות דעתי ישנם כמה יסיודות הלכתיים שניתן להוסיף כאן:
א. מקובל שמשפחת החתן והכלה משתתפת בחתונה ע"י כך שהם משמשים בסעודה. אמנם- מקובל להתיר זאת רק לבני המשפחה הקרובים.(וגם זאת- מבלי שיאכלו עם שאר האורחים, אלא בשולחן נפרד בפינת האולם) אולם- היתר זה מבוסס על הצער הגדול שייגרם לחתן או הכלה אם בני משפחתם הקרובים לא יהיו עימם בחתונה. על כן- אם אכן הקשר ביניכם הוא כמו קשר של משפחה- ניתן יהיה להקל על פי יסוד זה. (לא מקובל להתיר זאת לחברים קרובים, אלא דווקא לקרובי משפחה, אולם אולי יש לחלק בין החתונה עצמה לבין שבע ברכות בביתך. ואם הרב שתשאלו יתיר לכם להיות בדרך זו בחתונה, קל וחומר לשבע ברכות)
ב. הרמ"א (שם) מזכיר שאם הסעודה מתקיימת בביתו, מותר לאבל להשתתף בה (ובפשט לשונו משמע אפילו לאכול) אמנם כתב שהיתר זה נוגע לסעודת ברית מילה, אך לא לסעודת נישואין. (אך לא התייחס למצב בו סעודת שבע ברכות נערכת בביתו, וצריך עיון בדעתו). אמנם בגשר החיים כתב שלא נהגו כן, אך אולי בצירוף הטעם הקודם ניתן יהיה להתיר. (ובמיוחד אם גם תחמירי ולא תאכלי עם הסועדים)
ג. בפןסקים נזכר שאם האב או האם גילו דעתם שאינם רוצים שיתאבלו עליהם בניהם, אין שומעין להם- כיוון שאז קרוב לוודאי יתבטלו כל מנהגי האבלות. אולם הפוסקים כתבו שזה דווקא בנוגע לשבעה והשלושים, אך אבלות י"ב חודש יש יותר מקום להקל, כיוון שכל אבלות זו היא לכבודם של אביו ואמו. ולפי זה אם את מעריכה שכך הוא רצונך של אמך ז"ל שתעשי- ייתכן שאפשר לצרף זאת. (זהו היתר שצריך להיזהר ממנו מאוד, שכן הוא פירצה גדולה דרכה אפשר להגיע לקולות מפליגות מאוד. אמנם- כאן שאפשר לצרף את שתי הסברות שהזכרנו מקודם אולי אפשר לצרף סברה זו)
אין בכל הדברים האלו כפסיקת הלכה, אלא כנקודות למחשבה שכדאי להציג לרב המודע לתמונת המצב שכאמור זו היא הדרך הנכונה ביותר לפעול במצבים מעין אלו.

בברכה, ושה' ישלח לכם נחמה שלמה.
ישראל (המשיב אינו רב)