שאלות ביהדות

1. תוספתא הוא קובץ סגור, שנמצא לפנינו ומודפס בסוף כל מסכת של ש"ס וילנא. יש ויכוח מי הו עורך התוספתא וגם ביחס לתקופה שנערכה. כמו התוספתא היו עוד הרבה קבצים סגורים של כל מיני עורכים שנעלמו במשך הדורות (למשל משנת בר קפרא, משנת רב הונא ועוד. עיין ירושלמי הוריות פ"ג).
לעומת זאת ברייתא- הוא קטע תנאי שאינו ממשנת רבי (חיצוני=ברייתא), הקטע הזה יכול להיות מכל הקבצים של דברי התנאים הן מהתוספתא הן ממדרשי ההלכה והן מכל קובץ אחר . כמובן שאם הברייתא היא מקובץ שאינו התוספתא או מדרש הלכה שנמצא לפנינו, לא נוכל לדעת בימינו איזה קובץ כי חוץ מהתוספתא ומדרשי ההלכה שיש לפנינו שאר הקבצים נעלמו והם כיום לא ידועים.
2. הדברים ארוכים. ביסוד הדברים ראש השנה הוא יום התעוררות מתוך יראת הרוממות לקראת יום הכיפורים , בעצם ראש חודש משודרג שהרי כל ראש חודש ע"פ התורה תוקעים, אך בראש השנה יש דין של מקרא קודש- איסור מלאכה. יום הכיפורים כשמו כן הוא יום כפרה וחנינה ואינו קשור כלל לדין. בעצם לפי התורה הקב"ה מעולם לא שופט אותנו בדיוק כמו היחס בין אב לילדיו, שהוא כל הזמן מוותר להם וחונן אותם ולא מקדים משפט לחנינה...בהמשך קבעו חז"ל את ראש השנה ליום הדין.כלומר קבעו משפטו לפני החנינה ביום כיפורים כיוון שראו כנראה שבלא היראה של המשפט ההתעוררות לתשובה אינה מספיק רצינית.(כך נוצרה בראש השנה השניות , מצד האחד המלכת המלך מתוך יראת הרומומות, ןמצד שני יום הדין שבו היראה שולטת. הפיתרון לשניות הוא פשוט מדובר על שני רבדים של החג, הרובד המקראי של התקרבות מתוך אהבה לעומת רובד שהוסיפו חז"ל של דין ויראה) בשלב יותר מאוחר נכנס מימד הדין גם ליום הכיפורים כאשר נקבע שרק הכתיבה של הדין היא בראש השנה אך החתימה היא ביום הכיפורים. כלומר חילוק את המשפט לשני שלבים. בהמשך הפכו את ראש השנה קבוע ליומיים וכך קבעו שלושה ימים למימד הדין. כך שבימינו בעצם הדין מחלוק על פני שלוה ימים , שני ימי ראש השנה, ויום כיפור. ביום כיפור נשאר כמובן גם המימד של התורה מימד הכפרה והחנינה. השניות של יום הכיפורים גם פחד וגם שימחה נובעת מהכפילות של מימד הדין ומימד החנינה.
3. מאורעות חג החנוכה היו כבר זמן רב אחרי שאנשי כנסת הגדולה חתמו את התנ"ך.
4. זה לא נכון. שמונה עשרה תוקנה לאחר החורבן ביבנה בזמנו של רבן גמליאל דיבנה נכדו של רבן גמליאל הזקן ובן נינו של הלל .
תלמוד בבלי מסכת ברכות דף כח עמוד ב
תנו רבנן: שמעון הפקולי הסדיר שמונה עשרה ברכות לפני רבן גמליאל על הסדר ביבנה.
4.