שאלה
שלום כבוד הרב!
יש לי שאלה שתמיד מציקה לי,
לפי המשנה המוכרת: "כל אהבה התלויה בדבר.... איזו היא אהבה שאינה תלויה בדבר זוהי אהבת דוד ויהונתן איזו אהבה התוליה בדבר זוהי אהבת אמנון ותמר..." (לא בדיוק במילים המדוייקות)
מדוע כתוב אהבת אמנון ותמר ולא אהבת אמנון לתמר?? הרי תמר נאנסה ע"י אמנון,
היא לא אהבה אותו כלל וכלל הוא אהב אותה ולאחר מכן שנא אותה.
זאת צורה כל כך משפילה להגיד דבר כזה... (לעניות דעתי)
זה כמו להגיד על בחורה שנאנסה שהיא אהבה את התוקף שלה... למהה??
תודה מראש
תשובה
שלום רב,
אין הכוונה בביטוי זה שתמר אהבה אותו, אלא אמנון אהב אותה אהבה של חשק וכשהסתלק החשק נעלמה האהבה, ברור שחז"ל רצו לציין כי זו לא ממש אהבה, זה קשר נפשי ירוד הבא מתוך תאווה.
בפשט הפסוקים היא מוכנה הייתה להינשא לו, אולי אפילו אהבה אותו, אבל הוא נהג בבהמיות הוא זה שלא נהג כראוי ועינה אותה.דווקא התנ"ך מגנה אותו על זה, וכך חז"ל, כך שלענ"ד קושיתך מעיקרא לא קיימת. וכדברי המאירי
בית הבחירה
כל אהבה שהיא תלויה בדבר בטל דבר כו' כלומר דאחר דאהבתו אינה אלא לסיבה בסור הסיבה יסור המסובב אבל כשאינה תלויה בדבר אלא שהיא אהבה מעולה אינה בטלה לעולם ופירש בה איזוהי אהבה שהיא תלויה בדבר זו אהבת אמנון ותמר שהיה אוהבה להנאת גופו להתעלל בה וכשעברה הנאתו ונסתלקה תשוקתו נתחדשה לו שנאה עליה כמו דמפורש בקרא ושאינה תלויה בדבר כגון אהבת דוד ויהונתן שלא היתה בה שום סיבה אלא אהבה מעולה לגמרי:
כל טוב,
חיים רטיג, ישיבת "בינות" רעננה.