שאלה
שלום!
התבקשנו להביא שאלה ותשובה מתוך האתר הזה. ולא רציתי להביא סתם שאלה (ששואלים כאן באתר) אלא משו שיכול ללמד את הכיתה משהו...
אז אם אתה יכול להמליץ על שו"ת עם מסר או משהו בסגנון אני בכיתה ח'...
תודה רבה רבה!
תשובה
אני מקווה שיש לך אפשרות להשיג שו"ת ישכיל עבדי,
לשואלת המבקשת שאלה ללימוד
ולבנות כיתתך
שלום וברכה,
הקדמה על תפקיד הרב במתן תשובות
הרב בישראל הוא מורה הוראה ובלשון ימינו פוסק הלכה. פסיקת ההלכה נשענת על התורה ומחברת אותה למציאות. הרב הוא גם מחנך וכל מחנך תפקידו לרומם את האדם מהמקום בו הוא נמצא (וכמובן שכל יהודי במקום אחר ודבר שמרומם את האחד עלול לפעמים אפילו להוריד את השני). המציאות משתנה מדור לדור וממקום למקום והרב מאיר את המקום בהתאם ולכן לפעמים תשובות שונות יכולות לנבוע ממקומות שונים ומנהגים שונים. לפי זה שו"ת אינטרנט אינו דבר טוב בגלל שבד"כ השואל מתחבא ואז התשובה אינה תמיד אמיתית, לא תמיד מרומם ולפעמים נתונים חשובים אינם מובאים לידי הרב.
כדי לדעת מה כתוב בשו"ע כל אחד יכול לקרוא אבל כדי לראות במקום הנכון ולהתאים את דבר ה´ למקום ולזמן בצורה נכונה – זה קשה מאד.
סוגי תשובות ותשובה באינטרנט
יפה מאד הערת שעדיף לקרוא בשו"ת רגיל. האינטרנט הוא כלי מאד מוגבל. במהלך הדורות היו שני סוגי שאלות ותשובות:
1. הלכה למעשה – שם שורה עזרה מיוחדת משמים (סייעתא דשמיא) על הפוסק לבל יטעה. כיון שהשאלה היא הלכה למעשה, ומי שלמד ויודע ומכוון ליבו בישרות ומתפלל לקב"ה – חזקה שלא תצא תקלה מתחת ידו.
2. שאלה יזומה – המטרה היא ללמוד, השאלה אינה מעשית וזהו סגנון אחר של הופעת תורה שבעל פה, סגנון של לימוד ולא של הופעת דבר ה´ במציאות בעולמנו.
נושא לשאלה לכיתה
אני ממליץ לכן ללמוד תשובה משו"ת ישכיל עבדי של הרב עבדיה הדאיה זצ"ל. לדעתי חשיבות מיוחדת לשלוח לכם שאלות מרב גדול מאד שחי איתנו (מתקופת מלחמת העולם הראשונה ועד אחרי מלחמת ששת הימים). היה שותף בהנחלת התורה ובפרסום תשובות בנגלה ובנסתר ביחד עם התייחסות להקמת המדינה ואף למלחמת ששת הימים. חלק חשוב מהקמת המדינה הוא לעצב את חיינו ע"פ התורה, ביצירה זו בודאי הוא היה שותף. [אני מקווה שתשיגי את הספר או תורידי את התשובות מהאינטרנט שכן חלקים ד-ח מופיעים רק בקבצי pdf .]
שתי אפשרויות אני מציע לככם:
1. תשובה לשאלה שהוא נשאל האם לעשות מסיבה ל´בת מצוה´. הרב נשאל על הנושא ממנכ"ל משרד הדתות. אחרי קום המדינה התלבטו כיצד להנהיג צביון נכון לכל מיני ארועים במדינה ולכן הרב ד"ר ש. ז. כהנא, שהיה תלמיד חכם בפני עצמו, מפנה את השאלה לרב הדאיה – דיין בבית הדין הרבני העליון. הרב הדאיה זצ"ל רואה באירוע בת המצווה דבר חיובי וביחד עם זאת אינו מתעלם מהסיבות שהביאו למנהג אך מוצא לו מקורות חשובים. ביחד עם תשובה זו אני ממליץ ללמוד תשובה של הרב משה פיינשטיין זצ"ל, מגדולי רבני אמריקה באותה תקופה שיוצא נגד מנהג זה. [את תשובת הרב פיינשטיין הבאתי בסוף דברי. לימוד שתי התשובות ביחד הוא הזדמנות להבין כיצד השו"ת מרחיבים ומגדילים תורה בקצווי עולם ובהתייחסות לתקופות שונות.
2. אני מצרף כאן קטע מעבודה של בת בכיתה ו. בפרק הזה היא מתמצתת תשובות של הרב עבדיה הדאיה, בנושאים הקרובים לבנות בגילכן, ומתוך ראיית תקומת ישראל ומדינתה: נושאים העוסקים בבת, בארץ ישראל בנגב וכד´. הדברים מתבססים על תשובות שהתפרסמו וכפי שכתבתי כדאי להשיגן וללמוד אחד מנושאים אלו, כפי שיענין אתכן.
בברכה ולימוד מועיל
דוד לוי
נספח א – פרק ד מתוך עבודה על הרב הדאיה - השקפת עולמו
השקפת עולמו של הרב עבדיה הדאיה התבססה כולה על התורה. הדבר הבולט והחשוב במפעל חייו של הרב היה לימוד התורה בכל ענפי התורה - הגמרא הקבלה וההלכה למעשה. הרב היה מעורה בכל שכבות החברה, והרבה להשפיע על השקפתם של אחרים.
בנוסף לעיסוקו, ככל רב, במתן תשובות בהלכה בענייני תפילה, שבת, כשרות וכד´, הוא גם נתן דעתו על עניני הלכה ומדינה, רפואה, גבולות הארץ, שביעית, מקדש וקודשיו, מנהגים שונים ועוד.
את השקפתו הביע הרב בעיקר בתשובות שנתן ובמאמרים שפרסם בקבצים תורניים, ובהשתתפותו בדיוני מועצת הרבנות הראשית לישראל וגם בנוכחותו באירועים חשובים ובדרשות שנתן.
בחרתי להציג כאן מספר שאלות ותשובות שעוסקות בעניני הלכה ומדינה:
דינא דמלכותא דינא - חייבים ע"פ התורה לקיים את חוקי המדינה
הרב הדאיה, בקובץ התורה והמדינה (כרך ט-י), התייחס לשאלה האם ההלכה מחייבת לקיים את חוקי המדינה.
הרב הדאיה במאמרו מביא את הדעות העיקריות:
1. על פי דעת התוספות והר"ן, בחו"ל חייבים לשמוע לחוקים אפילו של מלך גוי, מפני שהארץ שייכת לו ויש חשש שיגרש אותנו מארצו. ואילו בארץ ישראל אף אחד אינו יכול לומר לנו לעזוב את הארץ, שהיא נחלה לעם ישראל מאבותיו. וממילא אין קיום דינא דמלכותא דינא בארץ ישראל.
2. הרמב"ם, ועוד פוסקים, פוסק שמותר למלך לתת מיסים לעם לצרכיו ולצרכי מלחמה, ויכול להעניש אפילו בעונש מות את מי שעובר על חוקיו. לכן לדעתו בארץ ישראל קיים דינא דמלכותא דינא.
הרב עובדיה הדאיה פסק ע"פ הרמב"ם ושאר הפוסקים, ולא כמפרשים הנ"ל, שאין הבדל בין מלך אומות העולם למלך ישראל בענין זה. והוסיף סייג לדבריו שכאשר המלך מתנגד בפירוש למה שכתבה התורה אין שומעים למלך לא מאומות העולם ולא מישראל.
לדעת הרב עבדיה הדאיה הכנסת נבחרה ע"י העם כדי לחוקק חוקים לקיום המדינה, ולכן הם דומים למלך שמחוקק חוקים, ויש להשמע להם.
בסיכום תשובתו כותב הרב, שאם נבחרו אנשים ע"י הקהל כדי לחוקק חוקים לטובת כל העם, אז חוקיהם מחייבים, גם אם לא התייעצו עם חכם העיר הממונה על הציבור. לפיכך חוקי המדינה מחייבים ע"פ התורה בתנאי שאינם נגד התורה.
חיוב גיוס לצה"ל
ע"פ ישכיל עבדי חלק ז´ חלק או"ח סימן מד
הרב עבדיה הדאיה ענה בתשובתו לרב מקרית גת לגבי גיוס והתנדבות לצה"ל. -
בכל מקום בעולם חייבים התושבים, ע"פ דעת תורה, לשמור על עצמם. ובארץ ישראל, לאחר שזכינו שיש לנו מדינה בשלטון עצמנו, ואנו מוקפים אויבים, ודאי שהחיוב על כל אחד מישראל להתגייס לצבא, בלי הבדל בין האזרחים.
המציל נפש אחת מישראל כאילו הציל עולם ומלואו, לכן החייל בצבא ששומר על עצמו ועל מאות אלפי נפשות מישראל המוקפים מליוני אויבים, מקיים את חובתו מצד התורה וההלכה, ועליו תבוא הברכה.
הרב מוסיף אזהרה שלא יבוא לידי מכשול ואיסורים שונים ח"ו, חוץ ממקום שיש בו צורך ופיקוח נפש.
האם לנהוג באילת ובמדבר הנגב כחלק מארץ ישראל
ע"פ ישכיל עבדי חלק ו´ חלק או"ח סימן ב
אחרי מלחמת השחרור נשאל הרב לגבי ישובים חדשים. שרצו להקים בנגב, במקומות שנכבשו ע"י צבא הגנה לישראל. האם הם חלק מארץ ישראל לענין יום טוב שני של גלויות.
הרב ענה, וכתב להם שכל המקומות שנכבשו, גם אם לא היה בהם ישוב מעולם, תמיד היתה בהם קדושת ארץ ישראל, והם שייכים לישוב היהודי בארץ.
בחיזוק לדבריו מביא הרב עבדיה הדאיה טעמים נוספים ובהם:
1. חשש שמא לא יקיימו הפרשת תרומות ומעשרות כהלכה, וייכשלו באיסור טבל דאורייתא, מתוך שיחשבו שהמקום הוא כמו בחו"ל ששם לא מפרישים תרומות ומעשרות.
2. יש חשש שכאשר אומות העולם ייראו שאנו נוהגים בחלקים מארץ ישראל מנהג כמו בחו"ל, הם יטענו כלפינו שכל כוונתם היתה לתת לנו מדינה בארץ אבותינו. ואם אין אנו מחשיבים מקומות אלו כארץ אבותינו יאמרו לנו הגויים להצטמצם רק במקומות שאנו מחשיבים כארץ ישראל, ואין חורבן ארץ ישראל גדול מזה.
3. הרב מצרף את דברי הקבלה שאין לנהוג בארץ ישראל אלא רק יום אחד בכל יום טוב. הוא מוסיף ואומר שכאשר ההלכה ע"פ הפשט רופפת בידנו, אז מעיינים בקבלה.
את תשובתו זו שלח הרב הדאיה לרבנים מגדולי דורו - לראשון לציון הרב מאיר חי עוזיאל, שהסכים לתשובה והעיר את הערותיו עליה. הרב יחיאל מיכל טוקיצ´ינסקי כתב גם הוא הערות לתשובה זו. הרב הדאיה התייחס להערות אלו ופרסמם.
בנין מקווה או הקמת בית כנסת - מה קודם ?
ע"פ ישכיל עבדי חלק ה´ חלק או"ח סימן טז
בעת היותו חבר מועצת הרבנות הראשית, נשאל הרב מה עדיף לבנות קודם - מקווה או בית כנסת, כאשר אין מספיק מעות לשני הדברים.
הרב ענה שבנין המקווה קודם, והביא את הנימוקים הבאים:
1. בית כנסת ותפילה בציבור הם מדרבנן שהרי "אל לא ימאס תפילת רבים" אבל ניתן להתפלל גם ביחיד. ואילו מקווה זו מצווה מדאורייתא, ושאישה נידה לא תוכל להיות עם בעלה ללא מקווה.
2. לבית כנסת ניתן לשכור חדר, ולעומתו למקווה אי אפשר בלא בנין.
3. המקווה יוצר שלום בית, כשהאישה נפגשת עם בעלה.
4. ללא מקווה תתבטל מצוות פריה ורבייה, שאסור לבטל ממנה את בני ישראל אפילו לילה אחד.
5. בהעדר מקוה עלולים הבעל והאשה להכשל באיסור נידה ח"ו.
בסוף תשובתו מסכם הרב ואומר שאפילו מותר לקחת כסף שכבר נאסף לבנין בית כנסת ולבנות ממנו מקווה טהרה.
איסור החזרת שטחי ארץ ישראל
ע"פ ישכיל עבדי חלק ז´ חלק או"ח סימן מג
כחצי שנה לאחר מלחמת ששת הימים כתב רבי עבדיה תשובה בדבר איסור החזרת שטחים מארץ ישראל לאויב.
הרב מביא כמה נימוקים בתשובתו לשואלים:
1. איסור "לא תחנם" - אסור למכור בית לנכרי בארץ ישראל ואסור לתת להם חניה בארץ. כל שכן שאסור להחזיר להם ערים שלמות.
2. אין קניין לנכרי בארץ ישראל - קנית קרקע בארץ ע"י נכרי אינה נחשבת לקניה, בגלל הברית שכרת ה´ עם אברהם ונתן את ארץ ישראל לזרעו לעולם.
3. איסור כפויות טובה - שלא נהיה כפויי טובה כלפי הקב"ה שעשה לנו ניסים ונפלאות במלחמת ששת הימים, ואם נחזיר את השטחים נבגוד בטובה ובמתנה שנתן לנו ה´.
4. כאשר ארץ ישראל חזרה לידנו, היא חזרה גם לקדושה, ואם ניתן לאחרים אפילו מקצת ממנה (שעל אחד) אז לאט לאט הם יקחו עוד, והארץ תאבד מקדושתה.
ציין עוד הרב שאין לנו לפחד מאיומיהם של הגויים, ומאומות העולם.
הרב מוסיף ואומר שתקופתנו היא התחלת הגאולה, ומלכי ערב פתחו במלחמה נגדנו כמו שהגוסס מפרפר לפני מותו, וגאולתנו קרובה לבוא.
סיכום
ראינו כאן חמש תשובות שעסקו בשאלות הלכה ומדינה. שאלות אלו התייחסו להתלבטויות של הציבור בתקופות השונות של מדינת ישראל. מתוך תשובותיו רואים את מידת אהבתו, חיבתו ומסירותו לארץ ישראל. זיקתו החיובית למדינה נראית בתשובותיו.
נספח ב
שו"ת אגרות משה חלק או"ח א סימן קד
בדבר בת מצוה י"א שבט תשט"ז. מע"כ ידידי הנכבד הרה"ג מהר"ר ברוך אהרן פופקא שליט"א.
בדבר ענין החפצים להנהיג איזה סדר ושמחה בבנות כשנעשו בנות מצוה, הנה אין לעשות זה בבית הכנסת בשום אופן אף לא בלילה, כי בבית הכנסת אינו מקום לעשות דברי הרשות אף בנבנו על תנאי, והצערעמאניע /טקס/ של בת מצוה הוא ודאי רק דברי רשות והבל בעלמא ואין שום מקום להתיר לעשות זה בבית הכנסת. וכ"ש בזה שהמקור בא מהרעפארמער וקאנסערוואטיווער /מהרפורמים וקונסרוטיבים/. ורק אם רוצה האב לעשות איזה שמחה בביתו רשאי אבל אין זה שום ענין וסמך להחשיב זה דבר מצוה וסעודת מצוה, כי הוא רק כשמחה של יום הולדת בעלמא. ואי איישר חילי הייתי מבטל במדינתנו גם סדר הבר מצוה של הבנים שכידוע לא הביא זה שום איש לקרבו לתורה ולמצות ואף לא את הבר מצוה אף לא לשעה אחת, ואדרבה בהרבה מקומות מביא זה לחלול שבת ועוד איסורים. עכ"פ מה שכבר הונהג בפה וגם בא זה ממקור מצוה קשה לבטל, אבל לחדש זה בבנות שהוא בלא מקור מצוה כלל, אף בבית ודאי הי´ יותר טוב למנוע אף שליכא איסור, אבל לעשות בביהכ"נ אף בלילה בשעה שאין מתפללין אסור.
ובדבר הכלי החדשה לרחץ את הכלים שנקרא בשם דיש וואשער /מכונה לשטיפת כלים/ אם יכולין לרחוץ שם כלי בשר וכלי חלב זה אחר זה. הנה צריך שמה שבתוכו שהוא על מה שמניחין הכלים, שיהיה לכלי בשר אחרים ולכלי חלב אחרים, ועצם הדיש וואשער שמשימין בתוכו הדבר שמניחין עליו הכלים שהוא רק הדפנות שסביבותם יכולין להשתמש בו לשניהם בזה אחר זה. ידידו מוקירו, משה פיינשטיין.
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם