שאלה
שלום הרב!
אני קורא כעת את 'בין משכן לעגל', ועל אף שאין זה נוגע למהלך הכללי של הספר התעוררה לי קושיה קטנה על דברי הרב בעמ' 72: "עגל הזהב לא תבע דבר - יכול היה אדם לגשת אליו כפי שהוא, ללא היטהרות מטומאת הגוף ומטומאת הנפש. העגל לא נשא בחובו מצווה וייעוד, ולא היה בו יסוד של הקרבה פנימית, אלא רק הענקת תחושה מדומה של קרבה לאלוקי ישראל אשר הוציאם ממצרים. עצם העובדה כי לא הייתה כל דרישה מעובדי העגל, יכלה לעזור למתלבט להבחין שלא עבודת ד' עומדת לפניו, כי אם תחליפה המזויף...". לא הבנתי מדוע אין ב"ויתפרקו כל העם את נזמי הזהב...", "ישכימו ממחרת" ו"ויעלו עלת ויגשו שלמים" משום הקרבה והיענות לדרישה?
תודה רבה!
תשובה
שלום וברכה
כשאני מדבר על תביעה, אני מדבר על תביעה שהיא מנוגדת לרצון של בני האדם.
שיש בו יסוד של עקידה.
כתבתי על כך כאן:
http://www.ypt.co.il/show.asp?id=20795
אני חושב שהפסוקים הנכונים שאתה מביא אינם חוויה כזו. הם חוויה של נתינה, אך לא של תביעה ושל עקידה.
תודה על דבריך.
כל טוב