שאילת צרכים בשבת

ב"ה


ברכה ושלום.

מותר לומר תהלים לרפואה ולברך החולים בשבת.וכן מותר להתפלל ולבקש על צרכי הרבים.

וכל מה שאסור הוא לשאול דבר מחודש שהאדם אינו רגיל בו ואז אם הוא מתפלל על זה הוא מתחיל לחשבן חשבנות ולדאוג דאגות וזה כבר לא מתאים ולא עונג שבת.

המקור לזה הוא תלמוד ירושלמי "א"ר חנינא בדוחק התירו שאילת שלום בשבת אמר ר' שמעון בר אבא ר"ש בן יוחאי כד הוה חמי לאימיה משתעיא סגין הוה אמר לה אימא שבתא היא, תני אסור לאדם לתבוע צרכיו בשבת."

וראיתי דבר מעניין שמובא במחזור ויטרי סימן קמ

" למה אין מתפללין י"ח ברכות בשבת.?
אמר רב הונא מפני שאסור לו לאדם לתבוע צרכיו בשבת. ואמר האלקים. שבת זו מנוחה היא לישראל. שנאמר (מלכים א ח) ברוך י"י אשר נתן מנוחה לעמו ישראל. למה לפי שהק' בחר בשבת תחילה. שנא' (שמות כ) וינח ביום השביעי. ובתפילה שאנו מתפללין בחול יש דברים דחול. כיצד אם היה אדם כסיל או' חונן הדעת. אם היה בעל תשובה או' הרוצה בתשובה. ואם היה בשבייה או' גאל. אם היה חולה או' רופא חולי. וכן כל שאר תפילות. ואמר האלקים למנוחה ניתנה שבת לישראל. ואם הוא מתפלל י"ח תפילות הוא נזכר מעשיו ומיצר ונמצא שם שמים מתחלל. שמחלל את השבת. לפיכך תקינו רבנן תפילה שאין בה צער משום דבר שבעולם: "

ופסק הרב הרי"ח מבבל בשו"ת תורה לשמה סימן קג

"בדבר מחודש נראה לומר דאם יש לו צער ודאגה בלבו בשבת ובעת שהוא שואל ומבקש על זה מאת השי"ת יהיה לו מנוחה והשקט בלבו מדאגתו וירגיש לבו טוב עליו אין בזה איסור דכהאי גוונא התירו לבכות בשבת היכא שבזה הבכיה תשתכך דאגתו וצערו והרי הוא לו כמו עונג והכל לפי הענין ולפי העת. והיה זה שלום ואל שדי ה' צבאות יעזור לי. כ"ד הקטן יחזקאל כחלי נר"ו."



בברכה,


עוזיאל