שאלה
במסגרת לימוד בקיאות של מסכת ברכות עם חברי, נתקלנו בדף מד עמוד ב, בהדרכות של האמוראים בענייני מאכלים המזיקים/מועילים לבריאות. האם צריכים לחשוש להדרכות אלו?
ישנם הדרכות נוספות במקומות רבים בגמרא בענייני בריאות, ופעמים אף מדריכה הגמרא לאכול טרף כדי לרפא (לדוג': הגמרא ביומא דף פד עמוד א "מי שאחזו בולמוס- מאכילין אותו בשר חמור, מי שנשכו כלב שוטה- מאכילין אותו מחצר כבד שלו"). איך אנו, שיודעים שאין בכך רפואה, צריכים לנהוג?
שאלה זו נשאלת גם על הדרכות הרמב"ם (הלכות דעות פרק ד)
תשובה
לשואל שלום רב.
יש בדבר דעות שונות. דעת הרמב"ם שהרפואות שהובאו בגמרא הם על פי מיטב הידע הרפואי שהיה בזמנם. אמנם כאשר משתנה הידע הרפואי, אנו צריכים לנהוג על פי הידע הרפואי הקיים בימינו. לכן כתב רפואות שלא הופיעו בגמרא, והתעלם מרפואות שכתובות בגמרא שלא היו תואמות למדע בזמנו. ולפיו, כך אנו צריכים לנהוג גם כלפי הדרכותיו הרפואיות של הרמב"ם עצמו, כלומר לבחון מה מתאים לרפואת ימינו.
ולסיכום, בכל מה שקשור לרפואה, אנו צריכים ללכת על פי מיטב הידע הרפואי בזמננו.
בברכה
אפי קיציס