רוצה להודות לה' ולא יודעת איך

שלום רב ויום טוב.
אשריך שאת מרגישה שאת רוצה להודות לה´, שאת מרגישה את הקשר ואת מחפשת דרכים כיצד להביע את הקשר הזה, וכיצד שהוא יופיע בצורה הגדולה והטובה ביותר.
אמנם את כותבת שקשה לך עם הנוסח של התפילה בענין ההודאה, שאת מרגישה שאת לא מחוברת כל כך אל הנוסח, ולכן קשה לך להביע את הרגשת התודה הממלאת את הלב שלך על ידי הנוסח המופיע בסידורים, ואני בהחלט מבין אותך.
ראשית את לא צריכה להרגיש לא טוב עם השאלה שלך, שכן זה בהחלט טבעי, שלפעמים קשה לאדם להתחבר עם נוסח, במיוחד כאשר הוא קבוע ולא תמיד כל כך מובן, ולכן קשה לו להלביש את הרגשות הגדולים בתוך המילים שהוא מרגיש שהן לא מבטאות את מה שהוא מרגיש.
אכן, אנו יודעים שהנוסח של התפילה הוא דבר חשוב מאד, הוא כולל הרבה דברים שלא היינו חושבים עליהם אם היינו אנו מתקנים את הנוסח, או אומרים נוסח שנובע מהלב שלנו. אנו יכולים לראות בתפילה את הגדלות של אלו שתקנו אותה, ועל ידי האמירה של הנוסח והמחשבה על מה שאנו אומרים אנו גם כן מתרוממים להיות יותר גדולים, חושבים על דברים יותר מקיפים ויותר מרכזיים וכד´.
כמו כן אנו יודעים שאותם גדולי ישראל אשר תקנו את התפילות, הם ידעו בדיוק אילו מילים לומר ואילו מילים עדיף להמיר אותן במילים אחרות, הם ידעו בדיוק כיצד לתקן את התפילות ואנו נתלים באילנות גדולים.
לדוגמא מסופר בגמרא על תלמיד אשר האריך בנוסח התפילה והוסיף הרבה שבחים על רבש"ע ולבסוף אמר לו רבו וכי גמרת את כל השבחים על רבש"ע?
בהחלט יכול להיות שהתלמיד הרגיש שהנוסח הרגיל הוא לא מבטא מספיק את ההרגשות שלו, ולכן הוא רצה להוסיף, אך העיר לו רבו, שדע שלפעמים המוסיף גורע, לפעמים ההוספות שלך גורמות לרושם אחר לגמרי ולכן חשוב להשאר עם הנוסח המדוייק שקבעו גדולי ישראל.
אך אני גם לא מתעלים מהרגש שלך, שהוא בהחלט מובן, ולכן הייתי מציע כמה דברים שאולי יעזרו לך:
1 לנסות ללמוד פירושים על התפילה, וממילא כאשר תלמדי את התפילה עצמה תראי כיצד כל הרגשות שלך, הרגשות הגדולים והחשובים שלך, הם באמת באים לידי ביטוי בתפילה וכאשר הדבר יגיע בתפילה שתתפללי אותם בצורה יותר מודעת, ממילא תרגישי שאמרת את מה שיש לך, ושאין את מרגישה כל צורך להוסיף משהו. לדוגמא כאשר האדם קם בבוקר, יש לו הרגשה של רצון להודות לה´ על הקימה שלו בבוקר ועל כל שה´ נתן לו, והוא אכן אומר בתפילה את כל ההרגשות האלו, אלא שלפעמים מתוך שגרת הלשון הוא לא שם לב למה שהוא אומר, הוא אומר "מודה אני" אך המילים שהחזרת בי נשמתי שאינן מובנות לו, "תוקעות אותו" והוא נשאר בהרגשה שהוא אמר משהו סתום ולא קשור אליו, ואם הוא ילמד את הדבר הוא יראה שהתפילה פשוטה ומבטאת את כל מה שהוא מרגיש ולכן חכמים תקנו אותה כי הרגשות האלו כל כך חשובים, כל כך נכונים וטובים שכיצד זה שלא יתקנו תפילה מתאימה לזה? (לתפילה זו לדוגמא כדאי ללמוד את הפירוש של הרב קוק על הסידור ואם הלשון קשה אולי לקבוע חברותא או למצוא שיעור שיעזור להבין את הדברים, או בספרים אחרים אשר הסבירו את הדבר בצורה יותר קלה וכן בעוד ספרים). וכך התפילה תתמלא חיות אצלנו ונרגיש את החיות הזו עד כמה היא באמת מופיעה את כל הרגשות הפנימיים ביותר שלנו.
2. להוסיף, כן להוסיף תפילה גם עצמאית המתאימה לרגשות, וגם אפשר למצוא מזמורי תהילים אשר מבטאים את ההרגשות שלנו ולהוסיף אותם בסוף התפילה או בתחילתה, אך כמובן שלא בתוך הנוסח.
אמנם בבקשות אפשר להוסיף בסוף תפילת העמידה, ואף היו גדולים שהמליצו על כך. ר´ נחמן מברסלב כתב במקומות רבים שחשוב להוסיף תפילה מהלב, תפילה חדשה כל פעם, ושהיא משפיעה הרבה יותר שכן היא נובעת מעומק הלב ויש לה פחות עיכובים מאשר התפילה הקבועה, אמנם צריך לדעת שזה לא קל, שכן לא כולנו יודעים לתקן תפילות, אך אם האדם מרגיש שהוא רוצה הוא בהחלט מוזמן, אך שלא יפגע בתפילות הקבועות שהן הבסיס של הכל.
3. כמובן, מחוץ לתפילה אפשר לעשות עוד דברים שאנחנו יודעים שהקב"ה חפץ בהם. בעבר כדי להודות היו נותנים קרבן - אולי תתרמי איזו התנדבות או תצאי החוצה ותחפשי לך איזה מעשה חסד לעשות?
אפשר לחשוב על עוד דברים, אך נראה לי שהארכתי די הצורך ואם תרצי אשמח להמשיך ולחשוב על הדברים ולנסות לעזור עוד.
בהצלחה רבה
יצחק