שאלה
שלום
ישנם ימים במשך השבוע שאני מצליח להתכוון בתפילת הבוקר, ואני מרגיש טוב עם עצמי, כלומר איך אומרים, אני עושה לי טוב על הנשמה. בשבת על אחת כמה וכמה אני מרגיש את הרוחניות עולה בדרגה משאר ימי השבוע, ולכן ההרגשה העצמית הרבה יותר טובה בשבת. אך לצערי ישנם בקרים שאני קם על רגל שמאל, אני לא מצליח להתרכז בתפילה, כל מיני מחשבות מטרידות בתפילה, אני מרגיש שהתפילה עקרה לחלוטין ואני רק מברבר מילים ללא תוכן ומשמעות - דבר זה משפיע עליי במשך היום כגון: עייפות יתר, עצבנות, כעס ללא סיבה, דברים פוגעים שלא התכוונתי לומר מתוך כעס - הענין שלא הצלחתי לכוון בבוקר משפיע עליי לרעה במשך היום - אני מרגיש כאילו לא קיבלתי את המנה הרוחנית היומית שלי וכולי טבוע עמוק בתוך הגשמיות הטמאה - כאילו ריבונו של עולם לא ברך אותי היום -
ישנה איזו שיטה למנוע זאת, אני יודע שאנו בסופו של דבר בשר ודם ולא מלאכים, ומאוד קשה לכוון לכל תפילה, אך מבוטחני שישנם דברים שמסייעים או לפחות מפחתים תופעות שליליות אלה שנובעות מחוסר רוחניות במשך יום חול רגיל.
אני בטוח שבתורת החסידות ישנם שיטות מעולות.
אשמח לתגובה
אפי
תשובה
אפי יקר,
אשריך שאתה מנסה להתחבר אל ה' ולכוון בתפילה.
רבי נחמן ממליץ לבחור קטע קטן בתפילה ולהתאמץ לכוון לפחות בו. כך אפשר לאט לאט לכתוש עוד חלקים בתפילה.
בהצלחה רבה
ארז
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם