שאלה
שמעתי המון רבנים המדברים על אנשים אשר נראים ענווים ובעלי מידות אך בפנימיותם הם אינם כאלה והם עושים זאת מפני רצון שהחברה תעריך אותם, שהחברה תראה אותם צדיקים ויראי שמים, ואף לומדים תורה ומוסר אך למטרה זאת. כל הרבנים אמרו שיש להתרחק מהם מאוד אך אנשים כאלו מה עליהם לעשות? איך יוצאים מזה אם הוא חי כבר בהרגל ואינו מצליח לצאת מהראיה הזאת של- "אני לומד עכשיו בכדי לדעת יותר, כדי שיעריכו אותי, שיראו אותי אחר"? מה יוציא אותו מזה?
תשובה
בע"ה
שלום רב,
כל אדם משתדל להיות כמה שיותר אמיתי עם עצמו, ואם הוא מרגיש שאינו - יעסוק בברור המידות, בספרי מוסר המעוררים את האדם לעבודת הנפש ובע"ה יצליח.
כמובן, ככל שאדם גדול מחבירו ,גם יצרו גדול הימנו. מי שהוא נושא משרה מכובדת, עלול בקלות יותר ליפול בפח הכבוד והגאוה יותר מאדם אחר, וזה מחייב אותו לזהיקרות מתמדת.
לכן, מלך ישראל מצווה לשאת עימו כל ימיו את ספר התורה שלו, כדי שתהיה בו כל הזמן יראת שמים!!!
חשבון הנפש - כל אחד עושה עם עצמו ,ואני מניח שאותם אנשים שאת מדברת עליהם גם מודעים לענין, ולנו קשה עד בלתי אפשרי לשפוט כל אדם אחר,"אל תדון את חבירך עד שתגיע למקומו"!
בברכה, אליעזר