שאלה
שלום רב!
מספר שאלות בנוגע לראש השנה.. אודה לכם אם תוכלו לענות לי בהקדם..
1. יום טוב (חג) הוא יום שבתון (=שבת). האם יש הלכות נוספות השונות בין יום טוב ליום שבת מלבד האפשרות להעביר אש (ולא להבעיר) ביום טוב? האם אסורות ביום טוב כל לט המלאכות האסורות בשבת? ויותר ספציפי:
האם במהלך החג מותר להתאפר?
למרוח קרם לחות על השיער?
2. שמעתי שמכיוון שהשנה ראש השנה צמוד לשבת יש לעשות עירוב תבשילין. אודה לכם אם תוכלו להסביר לי על מה ולמה. מה זה עירוב תבשילין? איך עושים את זה בדיוק? ולמה עושים את זה? מה המטרה שמאחורי?
3. מלבד הקידוש לערב יום טוב איזה ברכות נוספות יש לברך בערב ראש השנה ועל מה? האם יש סדר קדימויות מסויים?
4. האם אישה מחוייבת באמירת סליחות בבית הכנסת ובהתרת נדרים?!
5. האם האישה מדליקה את הנרות בזמן כניסת החג או רק לאחר שחוזרים מבית הכנסת בטרם עריכת הקידוש? ומהי בדיוק הברכה שצריך לברך?
תודה תודה תודה!
תשובה
שלום רב
א. ביום טוב אסורות, באופן עקרוני, כל המלאכות האסורות בשבת פרט למלאכות של "אוכל נפש", לצורכי סעודה וכד'. לכן אסור להתאפר ולמרוח קרם לחות על השיער, שכן זוהי מלאכת ממחק. ניתן למרוח אם שמים איפור אבקתי ובמקום קרם נוזל לחות.
ב. עירוב תבשילין עושים כשחג יוצא בערב שבת. השנה יום שני של ראש השנה יוצא בערב שבת, ולכן יש לעשות עירוב תבשילין, שמתירים כבר באמצע היו"ט להכין את צורכי הסעודה של שבת, למרות שיש פה הכנה. סדר עירוב התבשילין וכל פרטיו מופיעים כמעט בכל הסידורים ובמחזורים. בקיצור - בערב יו"ט (יום רביעי אחה"צ השנה), מניחים תבשיל ופת ומברכים על עירוב תבשילין.
ג. נוהגים בערב ראש השנה לאכול "סימנים" לברכה בשנה הבאה. אוכלים מאכלים שונים ולכל אחד מהם "יהי רצון" משלו. הפרטים מופיעים במחזורים ובחלק מהברכונים והסידורים. נוהגים את כל סימנים לאכול לאחר בציעת הפת בסעודה, ולכן מברך רק "בורא פרי העץ" על הפירות ו"בורא פרי האדמה" על הירקות שבסימנים (פעם אחת כמובן על כל הפירות והירקות). כמו כן נוהגים בלילה השני של ראש השנה לברך בסעודה על פרי חדש, כדי שברכת השהחיינו שמברכים בקידוש לא תהיה ברכה לבטלה, בשל הספק האם כל יום הוא דורש ברכת שהחיינו.
ד. אשה לא מחוייבת, אך אם ביכולתה גם היא יכולה להיות שותפה לאמירת הסליחות. בחודש אלול כולם חייבים לחזור בתשובה לפני הקב"ה, ואמירת הסליחות היא פן אחד בדרך לתשובה. אשה שלא יכולה להגיע למניין סליחות, יכולה לומר סליחות ביחידות אך ללא אמירת י"ג מידות, הנאמרות רק בציבור.
לגבי התרת נדרים - אשה נשואה בעלה צריך לכוון להתיר לה נדריה. אשה רווקה צריכה להתיר בעצמה.
ה. בערב היום השני של ראש השנה יש להדליק את הנרות לאחר שחוזרים מבית הכנסת (ע"י העברת אש, לצורך זה עדיף להשאיר מערב החג נר נשמה של 48 שעות) וכן אין להכין דבר לצורך היום השני עד לשעת צאת הכוכבים, זאת משום שיש להבדיל בין שני ימי החג ואסור להכין מקודש לקודש. בערב שבת, יש להדליק נרות בשעת כניסת השבת כדי לא לחלל השבת.
הברכה - בשני הימים מברכת "להדליק נר של יום טוב" ושהחיינו, ובשבת כרגיל.
שתהיה שנה טובה וחג שמח!
אריאל ט.
(המשיב אינו רב)