קשר עם בנים גם ללא חברות

שלום לך. שאלתך גורמת לי לחשוב שנית על הנושא. אם תבדקי במאגר השאלות אני בטוח שתמצאי תשובות רבות. בכל זאת, אני חושב שיש לי מה לומר בנושא זה. אני מקווה שתביני את דבריי ואולי אף תשתכנעי.
את כותבת, שלפי הבנתך 'אסור' להיות חברים, אם לא למטרת נישואין. ננסה לברר ביחד מה הכוונה 'אסור'. אפצל את דבריי לשנים, כך שיובנו היטב: 1. הזהירות שבין בחור ובחורה. 2. כבוד האדם.
1. בתחומים רבים, חז"ל היטיבו לנבא את העתיד. אני מתכוון לכך, שחכמים הכירו את טבעו של האדם ולכן גזרו גזרות והוסיפו תקנות. נושא הצניעות (וכל מה שנקרא בינו לבינה) הוא דוגמה קלאסית לכך. יצר המין הוא יצר חזק כל כך וחז"ל התמודדו איתו. חשוב להדגיש, שחז"ל לא רצו לבטל יצר זה, אלא לקדש אותו. בכל התחומים בחיים, אין יצר רע לחלוטין. צריך למצוא את הצדדים החיוביים בכל יצר ולנצל אותם. כך, התורה מחנכת אותנו לקדש את החיים. בין איש ואשה שורה קדושה ושכינה. קדושה כזו, יכולה להתקיים במציאות של אנשים נשואים. לכן, האידיאל הוא החתונה.
לצערנו, היו לא מעט מקרים של כל מיני הסתבכויות כתוצאה מקשרים לא רציניים. אני לא טוען חלילה שהקשר שלך 'לא רציני'. המציאות מלמדת אותנו, שבחור ובחורה שהם חברים קרובים (אולי יותר מדיי), יכולים להגיע בקלות לכל מיני בעיות. חכמים רצו להימנע מזה ולכן אמרו, לדוגמה, שאסור לגבר ואשה להתייחד לבדם. ישנם איסורים, גזירות ותקנות שונות שלכולם מטרה אחת: מניעת בעיות עתידיות.
אם אסכם את דבריי עד כאן, הרי שאסור לך להיות בקשר (אפילו בקשר ידידותי) עם בנים, כדי להימנע ממצבים לא רצויים. ממה שראיתי, בדרך כלל כל התשובות מסתיימות כאן. ממילא זו המסקנה. קשר בין בחור ובחורה שלא למטרה רצינית אסור בהחלט! כפי שנראה בהמשך, יש עוד דבר שצריך לקחת בחשבון.

2. אנשים רבים חושבים שאסור לבנות לדבר עם בנים (וכן להיפך) בשום מחיר! לעניות דעתי, לא זו הייתה כוונת חכמים. לא הגברים ולא הנשים הם מצורעים חלילה. אמנם יש משיכה מסויימת בין המינים, אך זה לא מונע להתנהג בכבוד אחד לשני. אני רוצה לספר לך על מקרה שראיתי: בחורה פנתה לבחור ושאלה: "מה השעה?" והוא – הוריד מבטה והמשיך ללכת. לדעתי, הבחור קלקל יותר מאשר הועיל. אני לא חושב שבחור ובחורה לא יכולים לדבר כלל, אך חשוב שישימו לב לנושא השיחה, למינון השיחות ולצורת הדיבור. כמו שכבר אמרתי, אין כמעט דברים שהתורה שוללת מהיסוד. התורה רוצה לחנך אותנו לחיות בצורה נכונה.
לעניות דעתי, אין בעיה מהותית לנהל שיחה נחמדה עם בחור או בחורה, שהרי זה לא מנומס ולא מכובד. חז"ל אסרו עלינו להכניס את עצמנו למצב של בעיות, אך הם גם חייבו אותנו להתנהג בכבוד לכל אדם.

לגופו של העניין, את צריכה לחשוב כל הזמן על מילה אחת: גבולות. כמו בדברים רבים, צריך למצוא את דרך האמצע – לא להתנזר לגמרי וגם לא להיות כל הזמן עם בנים. כמובן, שאין בדבריי היתר לאיסורי חכמים. אסור בשום אופן לעבור על דברי חכמים, כמו: דיני ייחוד, איסור נגיעה וכו'. אני חושב שמשהו כמו "בני עקיבא" זה בסדר, אם שמים לב שלא נסחפים.

ברשותך, אי רוצה להוסיף נימה אישית. למרות שלא כתבת בשאלתך, אני מניח שאת תיכוניסטית ולכן יש דבר נוסף שחשוב לומר. בתקופה זו, הנקראת "תקופת הבגרות" המתבגר נמצא בלחץ עצום. זה מתחיל בהורמונים משתוללים, מריבות עם ההורים ומסתיים בלימודים, עבודות ומבחנים. דווקא בתקופה זו שהיא כל כך חשובה, כדאי לך לתת את הפוש האחרון. דברים שתעשי היום, יקבעו את עתידך וחשוב שתתרכזי בהם. בקיצור, אני חושב שעדיף להתמקד ולהתעסק יותר בלימודים, משום שכרגע זה הדבר המרכזי. שוב, אין כוונתי שאסור לך לדבר עם בנים, אלא שעדיף לך להתרכז בדברים אחרים. לא כדאי לפתח קשרים 'יותר מדיי נחמדים' (אני מקווה שאת מבינה למה אני מתכוון...) כשיש לך דברים אחרים על הראש. קשר בין בחור ובחורה הוא דבר נפלא שחשוב מאוד להשקיע בו, אך בעיתו ובזמנו. אולי עוד כמה שנים, אחרי תקופת התיכון, תביני למה אני מתכוון.

זהו. דבריי הגיעו לקיצם. בראש ובראשונה, אני מתנצל שלקח לנו זמן רב. אנו עמוסים מאוד ועל שאלתך הייתי צריך ל'שבת' ולחשוב. אני מקווה שהבנתי אותך היטב ונתתי לך תשובה ראויה. בכל מקרה, את מוזמנת להגיב לחיוב או לשלילה. נשמח לשמוע ממך גם בעניינים נוספים.
כל טוב ובהצלחה,
אמיר.
צוות ישיבת אלון שבות