שאלה
שלום,
שמי טל, ואני בת 24 ואני חילונית בינתיים. התחלתי להתעניין במסורת לפני יותר משנה ואז, לשמחתי לפני 10 חודשים, הכרתי בחור מסורתי. בתחילת הקשר הסברתי לו כי למרות שאני מאמינה אין לי ידע בדת בגלל שאני מבית חילוני ושאלתי אותו אם עצם העובדה שאני חילונית והוא דתי מפריעה לו. הוא ענה שתמיד יצא עם בחורות חילוניות לפני ושזה לא מפריע לו כלל. התחלנו להכיר ונרקם קשר חזק. תוך כדי הקשר אני למדתי להכיר את השבת, את הפרדת הכלים ואהבתי את מה שהכרתי. הדבר היחיד שהפריע לי הוא שהוא לא רצה להכיר את משפחתי וגם אני לא פגשתי את משפחתו למרות הקשר הממושך. לפני כשלושה שבועות הוא טס לחול עם חבר. כשחזר לפני שבוע פתאום אמר לי כי למרות הקשר החזק ביננו הוא חושב שאין עתיד לקשר ביננו כי הוא דתי ואני חילונית.. לפני כן, הוא מעולם לא אמר כי היותו דתי והיותי חילונית, אע"פ שכיבדתי מאוד את מנהגיו ואף אהבתי אותם, מפריע לו וגם לא שאל אותי כלל אם אהיה מוכנה ללכת עימו בדרך הדתית של חייו. ואני בהחלט רוצה למוכנה להכיר יותר את העולם הדתי.
שאלתי היא האם יתכן סיכוי לקשר כזה? האם עלי לדבר איתו או להמשיך הלא אל אדם שיעריך ויחשוב על העתיד שלו עימי ולא יחליט בעבורי שאין לנו עתיד בגלל פער הדת? האם יש דבר שאני יכולה לומר לבחור הזה שאני אוהבת אך אינו רוצה אותי? האם דת מפרידה בין אנשים?
תשובה
קודם כל ברור לי שהבחור לא נהג כשורה. את שאלת אותו בפירוש והוא ענה שאין לו בעיה עם זה שאת חילונית, ופתאום הוא אומר שבעצם הוא שיקר לך בעבר. האם את מוכנה לחיות עם אחד כזה?
אין ספק שלחיות ביחד כזוג- דתי גמור ווחילונית גמורה זה כמעט בלתי אפשרי. למשל הלכות נידה, חינוך ילדים, בילוי בשבת. אך בדרך כלל כשנוצר קשר כזה מדובר על גווני ביניים של דתיים וחילונים, והיו כבר דברים מעולם ויש זוגות שחיים באושר ומתמודדים. בסופו של דבר זה תלוי בזוג עצמו, עד כמה הם גמישים ומוכנים הכיל ולוותר.