שאלה
שלום לכבוד הרב,
ברצוני לברר דבר מה בנושא כוונה בתפילה!
כאשר אני מתפלל שחרית במניין, בד"ב אני מצליח לשמור על כוונה.
אך הבעייה כאשר אני מתפלל ביחידות. (מה שקורה הרבה במצבי היום).
ממש קשה לי מאוד להתכוון, ובמיוחד בתפילת 18.
אך גיליתי, שכאשר אני מתפלל בקול רם יותר (לא ממש בקול, אלא במין לחישות), כוונתי משתפרת פלאים.
שאלתי היא מה עדיף?-
להתפלל בשקט גמור אך להפסיד את הכוונה המבורכת?
או להתפלל בקול מעט רם יותר?
תודה רבה,
תשובה
בעזה"י
שלום,
קודם כל בוודאי שטוב למצא תפילה במניין.
לא רק משום הכוונה, אלא גם משום דברים שבקדושה שצריך עשרה, גם בגלל "ברוב עם הדרת מלך" ובכלל תפילה בציבור מתקבלת בשמים טוב יותר מתפילה של יחיד.
יש היום מניינים כמעט בכל מקום בארץ וכמעט בכל שעה- ומאד כדאי להתאמץ.
אבל, אם בכל זאת אין מניין.
גדר הווליום בו אדם מתפלל הוא שלא ישמע חברו.
לכן אם אדם מתפלל לבדו וזה עוזר לו לכוון בהחלט יש מקום להקל ולאפשר לו להתפלל בקול רם.
יהי רצון שיתקבלו תפילותינו ברצון.
בברכה
אור
צוות ישיבת צפת
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם