קשה לי עם המצוות

שלום וברכה.

אני קורא את שאלתך\הערתך ואינני יודע אם את רוצה תשובה או שאת רק רוצה שאני אשמע.

בכל מקרה אני כותב לך את מחשבותי רק כדי שלא תחשבי ח"ו שיש לי איזה הקפדה. וכשאני כותב שאין לי הקפדה.

אע"פ שעל פי הסדר הנכון אני חושב שצריכה להיות לי הקפדה, לא על מה שאת עושה עם עצמך כיון שזה ממש ממש ענינך. אלא על מה שזה גורם חולשה בכלל האומה. אבל אני, כנראה, לא כל כך רגיש לכלל האומה כמו שהייתי צריך להיות. אשתדל לתקן.

וכיון שאני חושב שזו הנקודה אני מרשה לעצמי להאריך בה מעט ולומר לעצמי ואם תרצי תוכלי להקשיב.

כשאני מסתכל על החלוצים שהקימו את המדינה. אנשים עם הרבה מוסר אישי והקרבה גדולה. אנשים ששמעו את דבר ה' בלי להכיר אותו. אנשים שקמו ועשו מעשה במסירות נפש של ממש.

האנשים הללו הרגישו בכל מאודם שהתורה לא רלוונטית. כמה וכמה עשרות ואלפים מטובי בנינו הלכו אחריהם וזרקו את הכיפה והסידור והתפילין ומה שביניהם. אמנם זרקו רק לבוידם ולא לפח האשפה (וזה מאוד משמעותי) - אבל זרקו.

הרבה פעמים הרהרתי בליבי איפה אני הייתי ממקם את עצמי בדור ההוא?.
האם עם הבונים והעושים המישבים את הארץ ועושים גאולה של ממש?
האם עם העושים את רצון ה' בפועל – או עם יושבי הישוב הישן עם כל היופי והטוהר והתורה שלהם (שלא כל כך מסופר עליה בחיוב בספרי ההיסטוריה)?
[
זה לא קל!!]

נראה לי שהייתי בהתלבטות מאוד גדולה כי (כמעט) כל מי שניסה לשלב עשיה ורוחניות - לא הצליח.

זו לא שאלה תיארטית – זו שאלה מעשית. כיון שעד לפני כמה שנים (ובהרבה מקומות גם היום) מי שרוצה באמת להשקיע את כל כוחותיו בצה"ל או בעשיה לאומית הוא לא מוצא את מקומו כדתי, ולא מוצא מקומות בחברה הדתית.

בכל מקרה אלוקים לא שם אותי שם ובשאלות ההם, אלא כאן ועכשיו. ואני מסתכל על הדברים מנקודת המבט של היום.

[ומה אני רואה?]

אני רואה שהקב"ה עשה איתנו חסד עצום שהשאיר קומץ של כמה "מאות" אנשים קנאים שלא ויתרו על התורה ולא על כל קוץ ותג שלה ושמרו בקנאות את המצוות על אף הרוחות המנשבות בחוץ.
הם שמרו על הערכים שהיו כל כך לא רלוונטים.
הם שמרו על צניעות ולבוש משונה ושפה משונה וכד' והלכו נגד הזרם וכו'.

אני לא מדבר רק על נטורי קרתא וכד' אלא אפילו על הציונים והמזרחי האמיתיים וכל מי שהעז לחבוש כיפה בגאון.

[למה אני מעריץ?]

כי מתברר אחרי מאה שנים שכל הציונות היפה הזו שתיארתי קודם לא מצליחה להקים דור נוסף. ודוקא כל היהדות שנראתה כל כך מיושנת – מצליחה לנבוט ולהכות שורש ולהצמיח עץ עושה פרי גם של ציונות וגם של עשיה.

בקיצור – מי שמחפש היום ציונות אמיתית לא ימצא אותה אלא במי שמחובר את הקודש. זה לא אומר שרק בשומרי מצוות – אבל זה אומר שהוא בנו של שומר מצוות או שחונך על זה.

לצערינו ככל שאדם מתרחק מהמצוות – הוא רחוק מציונות ומארץ ישראל ומעשיה אמיתית. ראה נא כי [רוב המתיישבים ביש"ע - הם חרדים]. אני יודע את כל התשובות שאנשינו עונים לעצמם כל פעם מחדש. והתשובות נכונות אם הם באות לחזק ולא אם הם באות להשמיץ אחרים ובודאי לא אם הם באו להכשיר את הבטלנות.

ראי את כל בניהם של גדולי הציונים הגדולים שעשו באמ בעבר - איפה הם היום? בניו יורק או בברלין?

אני רוצה לספר לך על פגישות תדירות שהיו לי עם אחת הנשים הגדולות בצפת. אלה שעשו את ההיסטריה המופלאה של צפת. היסטוריה של ניסים שהתרחשה על גבי אנשים נסיים. אנשים שמציאות החיים היום יומים שלהם היתה להיות עם אלוקים – אע"פ שלא היו דתיים. וכדברי בן גוריון "איננו מאמינים בניסים - אנחנו מתחשבים בהם".

ובכן אחרי שהיא נתנה לי "מוסר" על דרכי כרב ודרכנו כרבנים שאלתי אותה שאלה שהתבררה אחר כך כשאלה נוקבת אע"פ שלא זו הייתה כוונתי. השאלה היתה פשוטה:

**איפה הילדים והנכדים שלך נמצאים?
**מה הם עושים?
**כמה הם ציונים?

לא כולם היו בחו"ל ולא כולם היו בשמאל. ולא כולם שכחו שהם יהודים. היו כאלה שנשארו. אבל זה היה נורא לראות את כל הגודל (האמיתי) הזה הולך לאבדון.

********

ראי נא מה קרה עם כל התנועה הקיבוצית המפוארת של כך היללו אותה ושיבחו אתה וקשרו לה כתרים ושרו לה שירים והניפו אותה כדגל.

מה קרה?

[אין חברה טפילה יותר מהתנועה הקיבוצית!!]

מליארדים על גבי מליארדים של דולרים הושקעו על מנת להוציא אותם מהבוץ. ומה קורה איתם היום?

הם קיבלו אדמות וכספים ומשאבי מדינה ומה לא? ואיפה הם?

אני במקרה מכיר מקרוב את הענין הזה שרוב הציבור מכיר דרך העיתונות שלפעמים מנסה ליפות ולטייח.

אם תקחי את כל ה"טפילות של החרדים" ואת כל ה"טפילות של המתנחלים" שכל כך דשים בה כל היום – הם לא יגיעו לקצה קצה של הטפילות של הקיבוצים.

**למה?
**איך נפלו גיבורים?
ולא בשמחה לאיד ח"ו!! רק להבין?
**לאן נעלמו כל האידאלים?

התשובה מתחילה במשחה של הידים.