שאלה
בס"ד
שלום רב,
לאחרונה עולות לי שאלות אמוניות קשות על כך שאין הוכחה לאמונה- כשמה כן היא.
אני משתדלת לעסוק הרבה בתורה ושומעת שיעורים רבים ומשתדלת להרגיש את הקב"ה בכל מצב בחיים ולחשוב האם כל מעשה הוא לפי רצונו של הקב"ה.
הבעיה היא שקשה להגיד את זה אבל הסיפורים בתנ"ך נשמעים לפעמים לא הגיוניים.
אומרים שהדת היהודית היא דת שעברה מדור לדור ולא באה רק מפי אדם אחד, בניגוד לשאר הדתות. הבעיה היא שאין באמת הוכחה שהיא גם לא מומצאת והתשובה לא מספקת אותי. בעבר,בעיקר באולפנה, כשהיו לי גם שאלות כאלה הפנו אותי לכל מיני ספרים כמו הכוזרי ועוד.קצת קשה לי עם ספרים מסובכים/שמדברים בצורה רוחנית מסויימת שלא כל אחד הגיע לרמה שלהם.
אני יודעת שהשאלות האלה מלוות גם אנשים דתיים מאוד וזה לגיטימי לשאול אבל מצד שני מאוד קשה לי עם זה. אני יודעת בוודאות שאם אני אחזק את עניין האמונה אני אלך עם הדת "עד הסוף".
ממש היה קשה לי לכתוב את השאלה כי זה נשמע קצת כמו כפירה אבל זה בא מכוונה טובה וחשוב לי להמשך החיים בשביל שיהיו עם פחות שאלות והרהורים.
תודה רבה
תשובה
בע"ה
שלום,
הדבר הראשון שחשוב מאד להבין- לשאול שאלות זה לא כפירה!
אם לא שואלים שאלות טובות לא מוצאים תשובות טובות.
כדי ל"חזור בתשובה" צריך קודם כל ל"העלות שאלה". ככל שהשאלות טובות יותר ומדוייקות יותר- כך גדל הסיכוי למצא את התשובות האמיתיות יותר.
עם זאת, צריך לדעת שלא לכל שאלה יש תשובה ברורה.
יש תשובות שהן סבוכות וצריך להגיע לרמה מסויימת הן של הבנה והן רמה רוחנית כדי להבינן.
יש שאלות שהתשובה להן לא ידועה כרגע ותתגלה רק בעתיד (כגון תיק"ו בגמרא)
יש שאלות שרק הקב"ה יודע את התשובה עליהן ואני, כבן אדם, לעולם לא אדע.
האמת, שזה לא כל כך מפריע לי- שיש דברים שהקב"ה לא מגלה לי, שיש דברים שנשארים "רק אצלו".
האמונה בנויה על 2 סוגי השאלות או המידע הזה.
יש דברים שהקב"ה רוצה שנברר ונדע.
"וידעת היום והשבות אל לבבך כי ה' הוא האלוקים".
מה היה ביציאת מצרים ובמעמד הר סיני, מה המשמעות של המצוות ועל מה מתבססת אמונת חכמים.
ספרים רבים נכתבו על ידי גדולי ישראל כדי לענות על השאלות הללו.
אבל יש דברים שאפשר לשאול (לעניות דעתי לפעמים גם הקב"ה רוצה שנשאל) אבל ייתכן מאד ולעולם לא נקבל עליהם תשובה ברורה.
"למה הקב"ה עשה לי ככה?" "איך הקב"ה אפשר את השואה?" וכו'.
אפשר לנסות להבין ולענות- אי אפשר להיות בטוחים.
ובכל זאת, מה עושים כשאין תשובות בשכל.
יש תודעה פנימית יותר, נפשית יותר, נשמתית יותר.
כזאת שיודעת מעבר לכל ספק שיש משמעות לעולם, שהוא לא נוצר "סתם". שיש משמעות לי, לחיים שלי, למעשים שלי.
באדם יש תודעה של נצח, יש מודעות ברורה שיש משמעות ותכלית- ושיש לחפש אותה.
התחושה הזו של החיפוש- היא כוח האמונה שטבוע בנו.
אדם שמחפש, בעצם אומר "יש מה לחפש" כלומר - יש משהו שם למעלה (ושם בפנים...) מעכשיו מתחיל המסע הארוך למלא את האמונה הזו בתוכן ברור יותר.
לקרב אותה לשכל ולרגש (נכון יותר להגיד - לקרב את השכל והרגש אליה) ואת זה צריך ללמוד, ללמוד מספרים, ללמוד מאנשים, ללמוד מהתנסויות אישיות, מדברים שקורים לי, ממחשבות והארות שיש לי, מהתפילות שלי, מהמצוות שלי.
את השלב הקשה יותר, המרכזי יותר כבר עשית- ברור לך שצריך לחפש!
עכשיו צריך לאט לאט להתחיל לברר מה בדיוק מחפשים, מה בדיוק מבקשים. לא צריך למצא את כל התשובות בבת אחת וביום אחד. יש גם תשובות שככל שתתקדמי תביני בצורה עמוקה יותר. לא צריך להלחץ אם לא מוצאים את כל התשובות כאן ועכשיו- העיקר הוא להמשיך ולחפש, להמשיך ולשאול.
בהצלחה רבה
אור
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם