קריאת שמע

בעז"ה

שלום רב,
שאלתך מופיעה פעמים רבות בתנ"ך בפי דמויות שונות.
חז"ל שמים שאלה זו (בערך) בפי משה, ויש מחלוקת תנאים הרב ה' ענה לו על שאלתו זו (מסכת ברכות, דף ז עמוד א). ר' מאיר סובר שמשה לא קיבל מענה, ור' יוסי סובר שכן. המענה, לפי ר' יוסי הוא שצדיק ורע לו הוא צדיק שאינו גמור, וכן רשע וטוב לו הוא רשע שאינו גמור. לצדיק גמור - אין רע, ולרשע גמור - אין טוב.

למעשה ישנן תשובות רבות נוספות שניתנו לשאלה זו לאורך ימי המחשבה היהודית:
1. יש 'רע' לצדיקים כדי לפרוע את עונשם בעולם הזה, וכך יקבלו גמול גדול יותר בעולם הבא.
2. כפרה על הדור.
3. הצדיק מקבל את הדין, ובכך שרואים את תגובתו למדים ממנו כיצד להתייחס לייסורים.

וביחס לטובת הרשעים:
1. לתת להם את שכרם בעוה"ז, וכך להפרע מהם בעולם הבא.
2. אורך אפיים מצד ה', ואי הענשה מידי על חטאים.
3. נסיון לשאר בני האדם, כדי לבחון האם הם עובדים את ה' באמת או רק מחמת הטובה.

תשובות אלו מופיעות בספר 'חובות הלבבות', בפרק ג של שער הביטחון, והן מופיעות בווריאציות שונות בספרים נוספים ואצל ת"ח נוספים לאורך הדורות.

ברצוני להעיר שתי הערות:
1. ייתכן שמהפרשה של 'והיה אם שמוע' אין קושיה, שכן היא לא מדברת על גמול לאדם פרטי, אלא לכלל.
2. כל אלו הם כיוונים אפשריים, אך בשורה התחתונה - איננו יודעים (ודאי שאיננו יודעים מה הסיבה בכל מקרה). את הדבר הזה מדגיש הרב סולובייצ'יק בתחילת מאמרו "קול דודי דופק" (נמצא בתוך הספר "איש האמונה", או "דברי הגות והערכה").

אני מקווה שהדברים הועילו,

שבת שלום,

חגי (המשיב אינו רב).