שאלה
קרבן פסח
שמות פרק יב ג דַּבְּרוּ, אֶל-כָּל-עֲדַת יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר, בֶּעָשֹׂר, לַחֹדֶשׁ הַזֶּה: וְיִקְחוּ לָהֶם, אִישׁ שֶׂה לְבֵית-אָבֹת--שֶׂה לַבָּיִת. ... ה שֶׂה תָמִים זָכָר בֶּן-שָׁנָה, יִהְיֶה לָכֶם* מִן-הַכְּבָשִׂים וּמִן-הָעִזִּים,
תִּקָּחוּ. ו וְהָיָה לָכֶם לְמִשְׁמֶרֶת, עַד אַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הַזֶּה* וְשָׁחֲטוּ אֹתוֹ, כֹּל קְהַל עֲדַת-יִשְׂרָאֵל--בֵּין הָעַרְבָּיִם. ז וְלָקְחוּ, מִן-הַדָּם, וְנָתְנוּ עַל-שְׁתֵּי הַמְּזוּזֹת,...
ח וְאָכְלוּ אֶת-הַבָּשָׂר, בַּלַּיְלָה הַזֶּה: צְלִי-אֵשׁ וּמַצּוֹת, עַל-מְרֹרִים יֹאכְלֻהוּ. ט אַל-תֹּאכְלוּ מִמֶּנּוּ נָא, וּבָשֵׁל מְבֻשָּׁל בַּמָּיִם: כִּי אִם-צְלִי-אֵשׁ, רֹאשׁוֹ עַל-כְּרָעָיו וְעַל-קִרְבּוֹ. י וְלֹא-תוֹתִירוּ מִמֶּנּוּ, עַד-בֹּקֶר*
עַד-בֹּקֶר* וְהַנֹּתָר מִמֶּנּוּ עַד-בֹּקֶר, בָּאֵשׁ תִּשְׂרֹפוּ. ... יד וְהָיָה הַיּוֹם הַזֶּה לָכֶם לְזִכָּרוֹן, וְחַגֹּתֶם אֹתוֹ חַג לַיהוָה: לְדֹרֹתֵיכֶם, חֻקַּת עוֹלָם תְּחָגֻּהוּ. ... וּשְׁמַרְתֶּם אֶת-הַיּוֹם הַזֶּה, לְדֹרֹתֵיכֶם--חֻקַּת עוֹלָם.
שה לבית אבות,לאכול צלי אש,ולא נאמר לאכול במקום מסוים אלא כל אחד במשפחתו,חוקת עולם לדורותיכם (אסמכתא לאמור במסכת פסחים דף מא'')
דברים פרק טז א שָׁמוֹר, אֶת-חֹדֶשׁ הָאָבִיב, וְעָשִׂיתָ פֶּסַח, לַיהוָה אֱלֹהֶיךָ: ... ב וְזָבַחְתָּ פֶּסַח לַיהוָה אֱלֹהֶיךָ, צֹאן וּבָקָר, בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר-יִבְחַר יְהוָה, לְשַׁכֵּן שְׁמוֹ שָׁם. ... וְלֹא-יָלִין מִן-הַבָּשָׂר,
אֲשֶׁר תִּזְבַּח בָּעֶרֶב בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן--לַבֹּקֶר. ה לֹא תוּכַל, לִזְבֹּחַ אֶת-הַפָּסַח, בְּאַחַד שְׁעָרֶיךָ, אֲשֶׁר-יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ. ו כִּי אִם-אֶל-הַמָּקוֹם אֲשֶׁר-יִבְחַר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ,
לְשַׁכֵּן שְׁמוֹ--שָׁם תִּזְבַּח אֶת-הַפֶּסַח, בָּעָרֶב: כְּבוֹא הַשֶּׁמֶשׁ, מוֹעֵד צֵאתְךָ מִמִּצְרָיִם. ז וּבִשַּׁלְתָּ, וְאָכַלְתָּ, בַּמָּקוֹם, אֲשֶׁר יִבְחַר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בּוֹ* וּפָנִיתָ בַבֹּקֶר, וְהָלַכְתָּ לְאֹהָלֶיךָ.
תשובה
שלום רב1
אנסה לענות על שאלותיך על פי הסדר.
1.מה שכתוב "ובקר" לא מדבר על קורבן הפסח אלא על "קורבן החגיגה" שבא יחד עם קורבן הפסח.וכן למדו חכמים במסכת פסחים ע: "צאן לפסח ובקר לשלמים". בכל רגל שהיו עולים לירושלים היו מקריבים קורבן שלמים שנקרא "חגיגה" ביום הרגל עצמו.במידה ולא הוקרב היה אפשר להקריבו גם במשך חול המועד.
2.לגבי לשון מבושל יש שני הסברים:
[רש"י] מביא את המכילתא שאומרת שמצינו שלשון בישול מתייחסת גם לגבי צלייה.
[אור החיים] מתייחס לשאלה ומסביר שעניין הבישול שוב מתייחס אל קורבן השלמים של החגיגה שמוזכר בפסוק ב ולא אל קורבן הפסח.
3.בזמן פסח מצרים בית המקדש עדיין לא היה קיים ולכן כל אחד היה צולה את הפסח ואוכל אותו בביתו. אמנם בפסח דורות הייתה כבר חובה לשחוט את הפסח במקדש בלבד.
ולגבי המילים "לדורותיכם חוקת עולם" בספר שמות מסביר רש"י שהכוונה לומר שמצוות הפסח בכללותה היא לא רק לשתי דורות כמו שמשמע מן המילה "לדורותי"כם(מיעוט רבים 2)אלא חוקת עולם, לתמיד.
[אור החיים] מסביר, שההוספה באה לומר שהיינו חושבים לחגוג את הפסח רק בימי החירות, אך כשנהיה בגלות מה הטעם לחגוג את החירות שכבר אינה קיימת. לכן כתב "חוקת עולם" להראות שחובת הפסח קיימת גם בימי שיעבוד הגלויות.
פסח כשר ושמח
ברק
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם