קצת על איסור נגיעה

בס"ד

שלום לך. שאלתך יפה וחשובה.

אם תפגשי ברחוב בחורה נחמדה שאינך מכירה ותדברי איתה חצי דקה, אז תושיט לך הבחורה את ידה - האם יהיה לך נעים ללכת איתה יד ביד ברחוב?

מן הסתם תגידי שלא!

ומדוע?
הרי עם החברה הכי טובה שלך נעים לך להחזיק ידים?

[כנראה שאת מרגישה בעצמך שנתינת יד היא ביטוי לאהבה וקשר], ולכן לא תרגישי נוח לתת יד למישהי שאינך ממש ממש מכירה ואוהבת.

דבר זה נכון גם לגבי שאלתך: נתינת יד לחבר, הליווי לבית או עצם החברות היא סוג של קשר ואהבה. יתכן שהיא קטנה - אך עדיין היא קשר שאותו כדאי שתשמרי לבעלך לעתיד, בעזרת ה'. הקשר שתבני עם בעלך יהיה נפלא וגדול, ככל שתשמרו זה לזה את הכוחות שלכם ולא תבזבזו אותם על חבירם וחברות שאיתם אינכם מתכוונים ליצור קשר של חיים. [כל הפניית מקום בלב לאיש אחר - היא על חשבון הבית לעתיד!]

[בנוסף, עלייך לזכור, לא בטוח שהחבר שלך מרגיש כמוך]. בנים שונות מבנות, ופעמים רבות כאשר בת מתכווננת לקשר של "חברים מהגן" - הבן מרגיש תחושות הרבה יותר אישיות. עלייך לדאוג לא רק לעצמך אלא גם לסביבה שלך, ולכך שגם החבר שאת אוהבת לא יבזבז את כוחותיו לריק.

יכול להיות שאת מרגישה צעירה מאוד, אבל כדאי לך לזכור שבאמת הנך כבר אשה צעירה. בחורה בגילך בארצות אחרות יולדת לפעמים או מתחתנת, ואפילו בארצנו אצל אנשים שלא למדו כי אדם יכול לנווט את חייו. הם נשלטים מבחינה מינית כבר בגיל צעיר ועושים את כל הטעויות האפשריות כבר בגיל שלך.

ליווי - הוא לפעמים התחלה ההתדרדרות. זה לילה וחשוך ורומנטי ואין הרבה ברחוב. וכשזה קורה פעם אחר פעם זה עלול להביא לכשלון. יש כאן באתר כמה שאלות על בנות שנכשלו בגלל הליויים הללו. ולמה את צריכה להכנס לאותה סטטיסטיקה?

ועוד והוא העיקר [מתי תחליטי שהחיים שלך הם כבר החיים האמיתיים ותנתקי את החברות עם הבנים?]

דעי לך כי כל דבר שאומרים מחר. הוא לעולם יהיה רק מחר. (כמו אותה חנות שהיה עליה שלט מתמיד "מחר בחצי המחיר" תמיד תמיד המוכר היה אומר - רק מחר. והשוטים לא הבינו שיש כאן רמאות וה"מחר" הזה לעולם לעולם לא יכול להגיע).
כך זה השלט של החיים שלנו ואסור לנו לרמות את עצמינו. חכמינו אומרים שמי שאומר פעם אחת "מחר" יכול להיות בטוח שהוא לעולם לא יגיע. צריך לומר "היום ועכשיו"!

מתי להתחיל דיאטה?
ברגע זה!
כולנו יודעים מה יקרה עם מי שיגיד "מחר"!!

ועוד זכרי. את בטוחה בכוחך. (אוי!! מי זה בטוח בעצמו? אבל נגיד!!)
את צריכה לשאול את עצמך: האם לכל אחת יש את הכח לכך?

גם אם יש לך את הכח, הרי שבוודאי תרצי לדאוג גם לחברותייך שאין להם כח הזה, וכאשר הם יראו אותך עם חבר - הם ינהגו כמוך.

מסיבות אלו ומעוד סיבות רבות נתנו לנו חכמים את הדרך שבה לנו ולסביבה כולה יהיה יותר טוב. הם אסרו נגיעה של חיבה ואהבה בכל בן, גם אם הוא בן דוד, כיון שידעו שיתכן קשר של אהבה גם בין בני דודים.

לעומת זאת בילדים קטנים שברור שאין הכוונה לנגיעה של חברות - מותר לך לגעת.

פעמים רבות איננו מבינים דבר, ולאחר כמה ימים או שנים אנו מבינים הכל. את בטוח תביני יותר את הדברים עוד כמה שנים, ומוטב כמה שיותר מוקדם.

חכמה רבה מצוייה בדברי חז"ל, ואני מקווה שהסברתי חלק ממנה. אם ליבך עדיין לא שקט, חפשי עוד ועוד בספרים שנכתבו על כך (לדוגמא - בחוברת 'מגע הקסם', ב'פניני הלכה' ח"ב ועוד) ובטוחני שתמצאי את מבוקשך.
העיקר לזכור - לא תמיד ילד קטן מבין את כל הדרכותיהם של הוריו. אבל אם הוא חכם - הוא יסמוך עליהם.
כך ממש היחס בינינו לדברי חז"ל. בדורינו אנו רואים לגודל הכאב בעינינו הרבה תופעות, שאם עם ישראל היה שומר על הדרכותיהם של חז"ל - הן לא היו קורות.

ראי לקט תשובת על לחיצת יד
https://www.kipa.co.il/ask/show.asp?id=32794
ועל איסור נגיעה
https://www.kipa.co.il/ask/show.asp?id=21861

בהצלחה רבה בהמשך החיים,
וכל טוב.